ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד וילך שיחה ב

213

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ספר־תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו"⁵⁵, יש לומר, שלכל הדעות "לב בית־דין מתנה" שהגהת ספר התורה תיחשב ככתיבת ספר תורה עבור אלו אשר נולדו והגיעו לגיל מצוות בין זמן כתיבת ספר התורה לבין זמן הגהתו, וכן בין הגהה להגהה.

ולפי הסבר זה יוצא, שאפילו קהלות שרק קנו ספר תורה, גם אצלן "לב בית־דין מתנה" שהגהת ספר התורה מפעם לפעם נעשית בשליחותו של כל "בר־חיובא" מבין הקהל, ובכך הוא מקיים את מצות כתיבת ספר התורה.

י. "ולמדה" – בעיקר בעת הקריאה בציבור

אך עדיין יש להבין:

לכאורה, יש הבדל בין אתרוג של הקהל לבין ספר־תורה של הקהל,

כפי שמבחינים ה"אחרונים"⁵⁶ בין ספר־תורה של שותפין לבין אתרוג של שותפין, אשר גם לגבי אתרוג של שותפין פוסק הרמ"א⁴³ ש"אם קנו לצורך מצוה יוצאים בו מסתמא (ואין צורך לסכם במפורש שנותנים זאת לשותף השני במתנה על מנת להחזיר) דאדעתא דהכי קנאוהו (= כי על דעת כך קנוהו)".

אצל האתרוג מועילה מתנה על מנת להחזיר, כי האתרוג צריך להיות "שלו" רק בעת נטילתו. ואילו ספר תורה, שזקוקים לו לצורך הלימוד בו⁵⁷, אין מועילה נתינתו במתנה על־מנת להחזיר, כי ברגע שהאחד נותנה לאחר, הרי אין לו ספר תורה ללמוד בו.

אך לא כן הוא הדבר. כי הבדל זה בין ספר תורה לבין אתרוג – יש לו מקום רק בדורות הראשונים, כאשר למדו בעיקר בספר התורה⁵⁸.

אך בזמננו מקויים הענין של "ולמדה" בספר תורה, לפי מנהג ישראל למעשה, בעיקר⁵⁹ על־ידי הקריאה

הערות

55. מנחות שם. רמב"ם הל' ס"ת שם.
56. ראה פתחי תשובה שבהערה 42. שו"ת קנאת סופרים תשובה ב, ד־ו. ועוד.
43.
57. ראה לשון החינוך מצוה תריג: ס"ת מוכן אצלו שיוכל לקרות בה תמיד. ועוד.
58. ע"פ המבואר בפנים מובן ג"כ שאין קושיא (על הביאור שבפנים) מסוגית הגמרא בנדרים (מח, א ובפרש"י), ב"ב (מג, א) דמשמע שם שס"ת של עיר אינה בשביל לצאת בה כתיבת ס"ת כ"א רק "לשמיעה קאי" (ב"ב שם), ולכן אפשר לכתוב חלקו לנשיא (נדרים שם) [וכמו שהביאו אחרונים ראי' משם שאין יוצאין בס"ת של שותפות] – כי (נוסף לזה שבכמה אחרונים דחו הראי' מסוגית הנ"ל, הרי) בדורות הראשונים שלמדו בס"ת לא יצאו בשל שותפות מכיון שצ"ל תח"י תמיד (להדיעות הנ"ל הערה 65). וראה גם יומא (ע, א) סוטה (מא, א) – "כל אחד ואחד מביא ס"ת מביתו כו'".
59. אף שגם האידנא יש לימוד (לכאו"א) בס"ת – ט"ז (סק"ב) ומג"א – (סק"א) או"ח סרפ"ה. שו"ע אדה"ז שם ס"ד. – וצע"ג (שלמרות השו"ע) לא ראינו זה רק בעלי' לתורה (רק באריז"ל וכו' – שהי' מעביר הסדרה בס"ת – ש' הכוונות סדר שבת ענין ליל ו'. פע"ח הנהגת הלימוד. שי"ח פ"ג). ובדבר הרגיל כיו"ב בכל ע"ש גם לא ראינו ראי' (שד"ח כללים מע' ל כלל עז. וש"נ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.