197
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בפשטות שהכוונה היא בסוף שנת השבע), היה לו לומר רק "שהיא שנה שמינית" – ומדוע הוא זקוק להקדמה "בשנה ראשונה של שמיטה"10, תוספת שאין לה שום שייכות לפירוש של "מקץ", וכלל לא מוסיפה בהבנת הכתוב11, לכאורה?
וכפי שאכן מצינו במשנה ובגמרא12, שקוראים לזמן של הקהל "בשמיני", "בשמינית", אך לא נאמר עליה שהיא "שנה ראשונה של שמיטה".
ב. דחיית הפירוש ש"מקץ" כאן פירושו "התחלה"
לכאורה היה ניתן לתרץ (על כל פנים את השאלה השניה הנ"ל), כי רש"י בא כאן לחדש פירוש אחר הן במילה "מקץ", והן במילים "שבע שנים" (ובדרך ממילא – גם לשלול פירוש נוסף שהיה ניתן לומר בפסוק):
היתה סברא לומר – "מקץ" פירושו "סוף", וכאן הכוונה לכל השנה השביעית, שהיא "מקץ" התקופה של שבע שנים13, כלומר, בסוף "תקופת שבע שנים" (היינו – בכל השנה השביעית), שהיא "מועד שנת השמיטה", בזמן של חג הסוכות של השנה השביעית צריך להיערך "הקהל גו'".
ורש"י שולל זאת ומפרש ש"מקץ שבע שנים" כאן הוא יוצא מן הכלל, כאן הכוונה לא "סוף", אלא "התחלה"14 (על דרך שמוצאים בכמה מפרשי התורה15 – בפירוש התיבה "מקץ") "שנה ראשונה של שמיטה" – ההתחלה של שבע השנים הבאות16.
הערות
- 10. ובדפוס ראשון התחלת פרש"י היא "מקץ שבע שנים של שנת השמיטה בשנה הראשונה של שמיטה".
- 11. ברע"ב ר"פ מקץ: וכן מה שאמר בפ' וילך מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות ר"ל בסוף השביעית .. ל' יום אחר השמיטה נחשב מן השמיטה. אבל לשון רש"י בתחלת לשונו "בשנה ראשונה של שמיטה שהיא שנה שמינית" מדגיש להיפך. וראה לקמן בפנים סעיף ב.
- 12. סוטה שם.
- 13. ע"ד פרש"י בא י, כב.
- 14. כי ל' מקץ הוא מלשון קצה שיתכן גם על ההתחלה שהוא קצה הראשון. או "כי גם לפעמים הקץ הראשון מהענין יקרא קץ כי הוא סופו מהקצה ההוא" (חידושי ופירושי מהרי"ק ר"פ מקץ). וראה בכ"ז בהנסמן בהערה הבאה.
- 15. ראב"ע כאן, ובפ' ראה טו, א*. אלא שלדעתו פירושו – תחלת שנת השמיטה. ראה גם פירושו בשמות כ, ח ופירושו כאן בפסוק יב. וכן מפורש באברבנאל כאן. וראה רמב"ן פ' ראה שם בארוכה. רא"ם (וגו"א) ר"פ מקץ. וראה פסיקתא זוטרתא כאן.
- 16. והטעם שאינו מפרש ש"מקץ שבע שנים" קאי על כל השנה – י"ל כי אינו מסתבר שהכתוב יקרא כן את כל השנה משום פעולה חד פעמית שבתחלת השנה. משא"כ ב"מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" להפי' שקאי על כל השנה, שמדובר בשמיטת קרקעות שזהו בכל השנה, ראה רמב"ן שם. ואי"ז שייך למ"ש רש"י (בהר כה, יו"ד): יובל הוא, שנה זו מובדלת משאר שני' בנקיבת שם לה לבדה ומה שמה יובל שמה על שם תקיעת שופר (אף שגם זה הוא פעולה א' בתחילת השנה), כי שם הרי"ז בנוגע לנקיבת שם* (ובשעת התקיעה נקרא, ובמילא – נשאר כן ונקבע השם), משא"כ בנדו"ד שהמדובר בפי' הכתוב "מקץ שבע שנים". ועצ"ע.
- 12. סוטה שם.
- . וכ"פ הרד"ק (בספר השרשים ערך קצץ) ב"מקץ שבע שנים" דראה שם. וברמב"ן ראה שם "וכן אמרו המדקדקים כולם". וראה ספר זכרון ר"פ מקץ.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ד ע' 197
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.