158

שבפרשתנו נאמר "ולהיותך עם קדוש לה' אלוקיך", לפיכך מצטט רש"י פסוק שגם בו נאמר "והייתם לי קדושים", בעוד אשר בשאר הפסוקים המוזכרים לעיל מופיע הביטוי "קדושים" בלבד, ללא הדגשה שהקדושה היא "לי" –

משום שאם כך צריך היה רש"י לצטט מן הפסוק כאן גם את המילים "לה' אלקיך".

אך מכך שרש"י מצטט רק את המילים "ולהיותך עם קדוש כאשר דבר" ומשמיט את המילים "לה' אלקיך" הכתובות באמצע, ואפילו אינו רומז להן באמצעות "וגו'"¹³ – מובן, שהמילים "כאשר דבר" קשורות ל"ולהיותך עם קדוש", ואין ענין להדגיש בכך את הפרט "לה' אלקיך".

ד. "עם סגולה" ו"עם קדוש"

– שווה או שונה?

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

במבט ראשון אין מובן בפסוקנו: המשמעות של "ולהיותך עם קדוש" דומה ל"להיות לו לעם סגולה". בשניהם מתואר ש"עם ישראל" נבדל מכל העמים: "עם סגולה" – "עם קדוש".

ואם כך, צריך היה לכתבם ביחד, בזה לאחר זה¹⁴:

אבל "ולהיותך עם קדוש" כתוב בפסוק אחר, ובסופו – לאחר שנאמרות "ולשמור כל מצוותיו" המדברות על פעולה של בני ישראל מפני הציווי¹⁵, ולא על תכונתם ומעלתם יחסית לכל הגויים¹⁶, ומכך מובן ש"עם סגולה" ו"עם קדוש" כאן הם שני ענינים שונים לחלוטין.

ולכן אי אפשר לומר ש"ולהיותך עם קדוש... כאשר דבר" מוסב על "גוי קדוש" הנאמר בפרשת יתרו, כי שם מופיע ביטוי זה כהמשך ישיר וענין אחד עם "והייתם לי סגולה מכל העמים".

ה. "לך" – אודותיך

מהו ההבדל בין "ולהיותך עם קדוש" לבין "והייתם לי סגולה מכל העמים"? את זאת לומד רש"י מכך שבפסוק הראשון נאמר "כאשר דבר לך", ואילו לגבי "ולהיותך עם קדוש" נאמר "כאשר דבר", ללא המילה "לך".

ההסבר לכך הוא: כבר לפני כן בפרשת ויצא¹⁷ פירש רש"י "דברתי לך – לצרכך ועליך מה שהבטחתי לאברהם