154
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"כי19 יהיה לכם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו", מי20 בעל דברים יגש אליהם". ואילו הביטוי "ריב" מופיע בדרך כלל21 בקשר למריבה שבעליה אינם באים למשפט, כגון: "ויהי22 ריב בין רועי מקנה אברם..." "ויריבו23 רועי גרר..." "וכי24 יריבון אנשים והכה איש..."25.
לפי זה מתאים היה לומר כאן "כי יהיה דבר", כפי שרואים, שאונקלוס26 אינו מתרגם את המילה "ריב" שבפסוקנו27 למילה "מצותא", כברוב המקומות28, אלא – "דין"29, ואם כך, מדוע משתמשת כאן התורה דוקא במילה "ריב", ולא במילה "דבר"?
על כך מפרש רש"י: "כי יהיה ריב – סופם להיות נגשים אל המשפט, אמור מעתה אין שלום יוצא מתוך מריבה" – מדובר כאן על סכסוך באופן של ריב, ומסכסוך כזה "אין שלום יוצא", אפילו לא באמצעות "משפט"30:
באופן כללי, כאשר יש סכסוך שאיננו בגדר של מריבה, בין שני אנשים, ניתן לישר את ההדורים ביניהם ולהביא לשלום – או שהם מסתדרים ביניהם בעצמם, או שבית הדין מוצא פשרה. ואף כאשר בית הדין מחליט שאחד הצדדים צודק לחלוטין, גם אז יביא פסק דין כזה לשלום, כי אין ביניהם "ריב", והם מעוניינים להגיע לאמת.
אך כאשר יש ריב, כשהסכסוך מתפתח למריבה, אז אי אפשר להגיע לידי שלום. הם יתייצבו למשפט, ובית הדין יקבע פסק דין חד משמעי – מי צודק ומי אינו צודק, אך גם לאחר פסק הדין "אין שלום יוצא"31.
ולכך מביא רש"י הוכחה ודוגמא
הערות
- 19. יתרו יח, טז. וראה שם, יט (וברש"י שם). שם, כב. כו.
- 20. משפטים כד, יד (וראה רש"י שם).
- 21. כי במקומות אחדים – גם לפני פרשתנו – נאמר כן גם בנוגע לבעלי דינים: משפטים כג, ב־ג. שם, ו. וכן בפ' שופטים יז, ח. יט, יז. כא, ה.
- 22. לך יג, ז. – ובזה קאי רש"י בפרשתנו כאן.
- 23. תולדות כו, כ.
- 24. משפטים כא, יח.
- 25. ראה גם לך שם, ח. תולדות שם, כא־כב. ויצא לא, לו. בשלח יז, ב. שם, ז. ועוד.
- 26. משא"כ בתיב"ע כאן שמתרגם "תיגרא".
- 27. וכן במקומות שבהערה 21 (אלא שבשופטים (יז, ח) מתרגם ריבות – פלוגת* דינא).
- 28. ראה ת"א במקומות שבהערות 25־22.
- 29. כתרגומו תיבת "דבר" ביתרו יח, טז. משפטים כד, יד.
- 30. ולכן משנה רש"י מלשון הספרי "גרם לזה ללקות" – כי כאן הכוונה להמחלוקת ולא מה שאחד ילקה [משא"כ בפרש"י לקמן כה, יא שכוונתו כבספרי שם. ועפ"ז מתורץ בפשטות תרתי ל"ל – כי הם ב' ענינים שונים, וא"צ לדחוק כתי' המשכיל לדוד לקמן שם].
- 31. להעיר גם מפי' תולדות אדם לספרי כאן.
- . בכמה דפוסים "פלגתא". וכן הובא בפי' נתינה לגר ביאור על תרגום אונקלוס (מהר"נ אדלר). וכן הוא בחומש נתינה לגר. אבל בספר כתר תורה הנק' תאג' (ירושלים תרנ"ה), ועוד הוא "פלוגת" כבפנים.
רש"י על שמות כ״ד:י״ד - הטקסט מספריא
ואל הזקנים אמר. בְּצֵאתוֹ מִן הַמַּחֲנֶה:
שבו לנו בזה. וְהִתְעַכְּבוּ כָּאן עִם שְׁאָר הָעָם בַּמַּחֲנֶה, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לִשְׁפֹּט לְכָל אִישׁ רִיבוֹ:
חור. בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה וְאָבִיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר (דהי"א ב'), אֶפְרָת זוֹ מִרְיָם כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה:
מי בעל דברים. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין:
ואל הזקנים אמר BUT UNTO THE ELDERS HE SAID when he left the camp (אמר in the sequence of verbs which we find here denotes the pluperfect; the translation therefore is: and to the elders he had said).
שבו לנו בזה ABIDE YE HERE FOR US and stay ye with all the other people in the camp so as to be ready to decide his dispute for each man.
חור [AND] HUR — He was the son of Miriam and his father was Caleb the son of Jephunneh, as it is said, (1 Chr. 2:9) “Caleb took unto him Ephrath, who bare him Hur”; and Ephrath is identical with Miriam, as it is stated in Treatise Sotah 11b.
מי בעל דברים HE WHO HAS ANY MATTER TO DO — i. e. he who has any law-suit.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.