146

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ג

א. המחלוקת בכלאים בחרישה – בכל המינים, או רק בחיבור טמא

וטהור

בקשר עם הפסוק1 "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו", נאמר במשנה במסכת בבא קמא2: "אחד שור ואחד כל בהמה .. אלא שדיבר הכתוב בהוה", והגמרא3 מסבירה, ש"כלאים דחרישה יליף שור שור משבת"4 (דכתיב5 שורך וחמורך וכל בהמתך, רש"י).

בפרטי דין זה מוצאים מחלוקת בין הראשונים:

הרמב"ם פוסק6, "אחד שור וחמור, ואחד כל שני מינין שאחד טמא ואחד טהור .. לוקה מן התורה" (ומסיים "אבל מדברי סופרים שני מינין שהן כלאים בהרבעה (כלומר, כל שני מינים, טהורים או טמאים) אסורים לחרוש בהם כאחד ולמשכן ולהנהיגם");

אך רבינו אשר (הרא"ש) כותב על כך7 "ואין דבריו נראין", ופוסק, כי אפילו אם שניהם טהורים או שניהם טמאים, גם כן עובר על האיסור מן התורה.

ויסוד המחלוקת הוא בפירוש המשנה במסכת כלאים8:

המשנה אומרת9 "כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים [=להשתמש בבהמה שנולדה מהכלאה] ואינם אסורים אלא מלהרביע .. (והמשנה שלאחריה ממשיכה) בהמה עם בהמה וחיה עם חיה .. טמאה10 עם טמאה וטהורה עם טהורה טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה אסורין לחרוש כו'".

לומד הרא"ש כי "מתניתין (המשנה השניה) כוללת יחד טמאה עם טמאה טהורה עם טהורה טהורה עם טמאה וטמאה עם טהורה", זאת אומרת, האיסור של "כלאים דחרישה"11, קיים

הערות

  1. 1. פרשתנו כב, יו"ד.
  2. 2. ספ"ה (נד, ב).
  3. 3. שם.
  4. 4. וכן הובא ברא"ש ב"ק שם ובהלכות קטנות הלכות כלאים ס"ה. רדב"ז על הרמב"ם הל' כלאים פ"ט ה"ח בתחלתו. אבל ראה תויו"ט ב"ק שם. וראה לקמן הערה 30.
  5. 5. ואתחנן ה, יד.
  6. 6. הל' כלאים פ"ט ה"ח. וראה פיה"מ ב"ק שם. כלאים פ"ח מ"ב. סהמ"צ מל"ת ריח.
  7. 7. בהל' קטנות שם. הובא בכס"מ לרמב"ם שם. ב"י לטויו"ד סרצ"ו ד"ה כל העושה.
  8. 8. ראה רדב"ז לרמב"ם שם ובפירושי ר' חיים פלטיאל עה"ת כאן (ירושלים תשמ"א).
  9. 9. פ"ח מ"א־ב.
  10. 10. במשניות דהרמב"ם (קאפח – משא"כ בפיה"מ שלפנינו) מכאן ואילך – הסדר מהופך וטהורה קודם, וצ"ע.
  11. 11. ל' הגמ' ב"ק שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.