69
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ערוך מדייק אדמו"ר הזקן ומוסיף "לברך את ה'", ואילו בסדר ברכת הנהנין הוא משמיט זאת:
ישנו כלל19, שהמילה "את" בתורה שבכתב (אך לא בתורה שבעל־פה20) היא לשון ריבוי. כפי שלומדים21 מן הפסוק "את ה' אלקיך תירא"22 – "לרבות תלמידי חכמים". וכך גם בפסוקנו "ואכלת... וברכת את ה' אלקיך" – מהוה המילה "את" לשון ריבוי, כנאמר בדברי ה"ראשונים"23: "וברכת את – לרבות בעל הבית", ולכן קובעת ההלכה ש"אורח24 מברך (המזון) כדי שיברך לבעל הבית".
לפיכך צריך אדמו"ר הזקן לדייק בשולחן ערוך שלו ולומר "מצות עשה מן התורה לברך את ה'" – כדי למנוע את הטעות, שלא יחשבו ש"מצות עשה מן התורה" כוללת גם את הברכה לבעל הבית25, הנלמדת מן המילה "את", כדלעיל.
ואילו בסדר ברכת הנהנין, כאשר חשוב רק להביע בבירור את ההנהגה המידית, אין הכרחי להוסיף "לברך את ה'", כי כתוב בסידור "וברכת את ה' אלקיך", וכן מובן מאליו שברכת המזון היא לקדוש־ברוך־הוא, ובנוסף לכך מצוטט בסדר ברכת הנהנין מיד לאחר מכן הפסוק "וברכת את ה'".
וכן יש להוסיף: בסדר ברכת הנהנין אין מובאת ההלכה26 "האורח מברך כדי שיברך לבעל הבית", ולכן אין צורך למנוע בסדר ברכת הנהנין טעות זו, ואין צורך להדגיש שמצות עשה מן התורה אינה כוללת את הברכה לבעל הבית. אך לא כן ב(רמב"ם וב)שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, שבהם מובאת הלכה זו.
הערות
- 19. "בכולי הש"ס אמרי' אתין .. ריבויא" (רא"ש בכורות פ"א ס"ה). וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך אתין וגמין. וש"נ.
- 20. ומשמע בכ"מ בש"ס וכיו"ב – דאדרבא הוספת "את" מוסיפה דיוק ושלילת הוספה אפילו טפל דטפל. ואכ"מ.
- 21. פסחים כב, ב. וש"נ.
- 22. פרשתנו י, כ.
- 23. סמ"ג עשין כז בשם הירושלמי. ס' המנהיג הל' סעודה סט"ו (הובא באבודרהם דיני ברכת המזון) בשם התוספתא. ועוד (ראה הנסמן באנציקלופדי' תלמודית ע' אורח הערה 72).
- 24. ברכות מו, א. רמב"ם הל' ברכות פ"ז ה"ב. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סי' רא ס"א (ס"ד).
- 25. ואף שהרמב"ם שם (הלכה א) מקדים "מנהגות רבות נהגו .. וכולן דרך ארץ", וא"כ אין מקום לטעות שהוא מ"ע מה"ת (וכן משמע בשו"ע אדה"ז שם, מדמותר לבעה"ב לוותר על ברכתו) – כותב "לברך את השם כו'", כי מכללי הרמב"ם שאינו סומך על מה שיכתוב לאח"ז בריחוק מקום (יד מלאכי כללי הרמב"ם אות וא"ו). ולהעיר מתוד"ה והא ברכות ב, סע"א (והנסמן שם), דרגילות של משניות לאשמעינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
- 26. ולהעיר שאין נוהגין שהמזמן יברך ברכה זו לבעה"ב, כ"א כולם (ואפילו כשאין זמון) אומרים בסוף ברהמ"ז (לאחרי (ברכת) אל יחסרנו) "הרחמן כו' בעל הבית הזה", וכמו שתמה במעדני יו"ט לרא"ש ברכות שם (פ"ז סי"א). וראה לבוש או"ח שם ס"א.
משנה תורה, הלכות ברכות ז׳:ב׳ - הטקסט מספריא
בעל הבית מברך המוציא ומשלים הברכה ואח"כ בוצע והאורח מברך ברכת המזון כדי שיברך לבעל הבית ואם היו כולן בעלי הבית הגדול שבהן בוצע והוא מברך ברכת המזון.
מצוטט ב־3 עמודים
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- השכמת הבוקר וציצית ‹ הקדמות בני הגאון המחבר לקוטי שיחות חלק כד ע' 69
אגרות קודש ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי 1
- אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי ‹ אגרת יב לקוטי שיחות חלק כד ע' 69
תולדות חב"ד ברוסיה הצארית מסביב לחסידות 1
- דור ראשון - כ"ק אדמו"ר הזקן ‹ השלחן ערוך, שלבים בעריכתו לקוטי שיחות חלק כד ע' 69
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

