68
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ואילו השולחן ערוך מכיל רק את ההלכות החלות בזמן הזה. אך השוויון שביניהם הוא, שזהו לקט הלכות.
לעומת זאת, את סדר ברכת הנהנין קבע אדמו"ר הזקן בסידור14, שהסידור, ואף ההלכות הכתובות בסידור, קשור להנהגה למעשה בחיי היום־יום15, כפי שרואים ב"הלכות נטילה שחרית", "הלכות ציצית", וכדומה, אלו מהן בחר אדמו"ר הזקן להכניס לסידור16.
כלומר, ההלכות הכתובות בסדר ברכת הנהנין לא נכתבו באופן של לימוד לשם ידיעת ההלכות, אלא באופן ניסוח של הוראות למעשה בפועל17.
ד. וברכת "את" – לרבות בעל הבית
אחד ההבדלים הנובעים מכך בין לשונו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך לבין לשונו בסדר ברכת הנהנין ובהלכות שבסידור בכלל הוא:
בסדר ברכת הנהנין, הוראות להתנהגות מידית בפועל18, הדיוק בלשון הוא בעיקר כדי להבהיר שהלכה זו תבטא באופן ברור כיצד צריך לנהוג מיד עתה. אך דיוק הלשון איננו בא כל כך להדגיש את מה שילמד מכך לגבי הנהגה אחרת, לגבי הלכה שונה.
ואילו בשולחן ערוך, שזהו אוסף של כל פסקי ההלכות, צריכה הלשון להיות מדוייקת באופן כזה שלא תילמד מכך מסקנה כלשהי שאיננה מתאימה לשולחן ערוך בכל ענין שהוא.
לפי זה ניתן להבין מדוע בשולחן
הערות
- 14. שקלאוו תקס"ג (שער הכולל בהקדמתו. בית רבי ח"א פכ"ז. ס' התולדות אדה"ז (גליצנשטיין תשכ"ז, תשל"ו) ע' שכג).
- 15. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו (ע' 402) שבכללות זהו ההפרש בין ספר היד (דהרמב"ם) להשולחן ערוך, ע"ש. אבל מובן, שלגבי ההלכות שבסידור (שבו רק ליקוט הלכות הצריכות ממש, ע"ד הרגיל) גם השו"ע ענינו "קיבוץ" פסקי הלכות.
- 16. ובכל אופן צ"ע למה הכניס אדה"ז בסידורו כל סדר ברכת הנהנין, שהוא חיבור שלם בפ"ע (ולא רק ליקוט של הלכות הרגילות ביותר, כהלכות נטילת שחרית, ציצית וכו' שבסידור). – וראה הגש"פ עם ביאורים (קה"ת תשמ"ו ושלאח"ז) ע' סט.
- 17. ועאכו"כ "לוח ברכת הנהנין" – די"א שנק' כן מפני שלכתחילה הי' כמו לוח על כותלי ביהכנ"ס ובהמ"ד כו'.
- 18. וצע"ג למה נשתנו הל' נט"י לסעודה ודברה"נ – שבאו בהסידור לאחרי ברהמ"ז (ותקח"צ וכו') ולא לפניהם כשאר ההלכות שבסידור. בכל סידורי תורה אור שראיתי (כולל ההוצאה דשנת תרנ"ב "שערי תפילה") הוא כנ"ל, אבל בסידור עם דא"ח בהוצאה הראשונה שהו"ל ע"י אדמו"ר האמצעי (וכן בשלאחרי') באו דיני נט"י לסעודה לפני ברהמ"ז, וסדר ברה"נ – לאחרי ברהמ"ז [וכ"ה גם בסידור אור המאיר (ווילנא תרנ"ה). ועוד]. בסדר תפלות לכל השנה (טשערנאוויץ תרכ"ה), וסידור המאיר לארץ (ווילנא תר"ל) ושני המאורות (ווילנא תרנ"ו) באו שניהם לפני ברהמ"ז. בסידור שלמי תודה (ווילנא תרס"ו) באו כל ההלכות (גם דנט"י וסדר ברה"נ) בתחלת הסידור – אבל נראה שבסידורים אלו נהגו המו"ל ע"ד עצמם בכל כיו"ב. ולהעיר אשר בסי' האריז"ל (דר' שבתי וסי' קול יעקב) כוונת הנטילה הן לפני ברהמ"ז וכוונת ברכת הנהנין – לאחרי ברהמ"ז (אלא שבסי' קול יעקב בא בין ברהמ"ז לכוונת ברה"נ "כוונת הלימוד").
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך ב ‹ שסה לקו"ש חכ"ד ע' 68
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.