60

התלמוד הבבלי והירושלמי – ביחס לנידוננו:

במשנה (שהיא "דיבור קצר", כנ"ל) מובא רק הכלל ש"בנות ירושלים .. היו אומרות .. אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה" – ללא פרטים; הפרטים בזה – מובאים רק בגמרא, שם מופיע פירוט של הסוגים ב"בנות ירושלים".

ובפירוט זה הוא ההבדל בין הבבלי והירושלמי: בירושלמי, שם מבוארים העניינים באופן כללי יותר, מחלקים את הבנות לשני סוגים כללים; אך בבבלי מפרט שני סוגים אלו באופן מפורט יותר, כך שישנם (שלושה או) ארבעה סוגים.

בכך מבואר גם שינוי הלשון בין הבבלי והירושלמי: בבבלי נאמר הלשון "יפיפיות .. ליופי", ואילו בירושלמי הלשון "נאות" – שהחילוק ביניהם הוא: כאשר משתמשים בתואר "יופי", הכוונה היא בפשטות³¹ – יופי הגוף או הפנים; לעומת זאת "נוי" – הוא תואר כללי העשוי להתייחס לכל סוגי המעלות, הן מעלות גשמיות והן מעלות רוחניות.

וזהו ההבדל בין הירושלמי והבבלי: הירושלמי מחלק את בנות ירושלים לשני סוגים כלליים: אלו שיש להן מעלה, "נאות" – ו"כאורות"; לעומת זאת בבבלי, סוג ה"נאות" עצמו מתחלק לשלוש סוגים: "נאות" מצד יופי הגוף והפנים – "יפיפיות"; "נאות" מצד יחוס – "מיוחסות"; ולפי גירסת ה'עין־יעקב' – "נאות" מצד זה שהן "עשירות", ויש לומר שהמעלה בזה אינה כל כך ה"עשירות" מצד עצמה; אלא שאין בהן "עניות מנוולתן", ואדרבה – קיים אצלן "דירה נאה וכלים נאים" שהם "מרחיבין דעתו של אדם"³².

ה. הדגשת הירושלמי כי כל המעלות באות מה"משפחה"

ברם, על פי המבואר לעיל, מתחזקת השאלה שהובאה לעיל (בסעיף ב') על הירושלמי: אכן "נאות" כולל גם יחוס – אך הוא כולל (ובעיקר) "יפיפיות" וגם "עשירות", וכיצד ניתן לומר לגביהן "תן עיניך במשפחה"?

והביאור בזה: כל סוגי המעלות הללו, אינן עניינים שבנות ירושלים "התייגעו" והשיגו בכוחות עצמן, אלא, דברים שקיבלו מהוריהם ומשפחתם:

"מיוחסות" הרי הוא בפשטות עניין הבא בירושה; "עשירות" – בת ואשה כשרה (בנות ישראל, ועל אחת כמה