ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א

50

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ולא "בטל" או "פסק"³⁰, היא "שבירת ה(כלי) גרזן"]:

לפי הפירוש שבכינוי "יום תבר מגל" הכוונה היא רק שהפסיקו לכרות עצים על ידי המגל, יוצא, שבדבריו "וקרו ליה יום תבר מגל" מוסיף רב מנשיא³¹ על דברי רבה ורב יוסף "יום שפסקו מלכרות עצים למערכה", לא בענין עצמו, אלא שיום זה נקרא על שם זאת³²?

ועוד, ועיקר – בענין של "תבר מגל" המשמעות של "מונעין מלכרות עצים למערכה" אינו שונה יום זה מכל הימים שלאחריו, שהרי הענין של "מונעין מלכרות עצים" נמשך עד ניסן³³ שלאחריו.

לפיכך מסביר הרשב"ם שהכוונה היא ש"נשברו הקרדומות", ורב מנשיא מוסיף, שלא זו בלבד ש"לא היו כורתים עצים למערכה", אלא "תבר מגל", ביום זה נשבר המגל שבו כרתו את העצים.

אך יש להבין: מהי המעלה בשבירת הקרדומות, עד כדי כך שיום זה נקרא על שם פעולה זו – "קרו ליה יום תבר מגל"?

כן לא מובן, באופן כללי: מדוע היה צורך לשבור את המגל, והרי, להיפך, זהו "בל תשחית"³⁴?

לגבי אי השימוש במגל זה לצרכי חול, ניתן להסביר: כיון שהשתמשו בו לצרכי קודש "לכרות עצים למערכה", לא רצו להשתמש בו לענינים של חול³⁵.

אך לא מובן: מדוע צריך היה לשבור אותו? ניתן היה לשמור אותו לכריתת העצים בשנה הבאה³⁶.

הערות

30. ראה הלשונות בראשונים שם (הנ"ל הערה 26).
31. ראה חדא"ג מהרש"א (ב"ב שם) ד"ה ולא היו כורתין.
32. בתו"ח ב"ב שם: נראה דמייתי ראי' מהא דרב מנשיא דעושין יו"ט בט"ו באב לפי שפוסקין בו מלכרות עצי מערכה דמדקרו לי' יום תבר מגל צ"ל דקרו לי' הכי לזכר וטעם היום טוב שעושין בו ביום דאי לאו הכי מאי נפק"מ ומאי רבותא דקרו לי' הכי. עיי"ש. ופירושו מתאים באם מפרשים דמאמר רב מנשיא בא בהמשך לדברי ר"א הגדול, שבדבריו אינו מבאר שיום זה מיוחד ורק שמט"ו באב לא היו כורתים עצים למערכה (ולהעיר מהגירסא דאיכ"ר שם (כנ"ל הערה 8, 9), ושם ואמר רב מנסיא), אבל באם מפרשים שבא בהמשך לדברי "רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו (הטעם על זה שלא הי' יו"ט לישראלכט"ובאב) יום שפסקו"משמע דרבמנשיא בא להוסיף בזה.
33. ראה רשב"ם שם "מניסן ועד ט"ו באב היו כורתים". וראה חדא"ג שם.
34. ראה לקמן הערה 36.
35. להעיר מחדא"ג שם: כלומר שכבר נגמרה המצוה ואין צריכין עוד אף למכשירי המצוה שהיא מגל. ולהעיר מספר חסידים סי' תתפח. תתצב. תתצג־ד.
36. בדוחק י"ל דאינו מתאים להניחו כ"כ הרבה זמן כיון שאז יצטרכו עוה"פ לתקנו (שיהי' ראוי להשתמש בו), ואין עניות במקום עשירות (ע"ד זבחים פח, סע"א ואילך). ומה"ט מובן גם שאין מקום להשתמש בו בשביל כריתת עצים וכיו"ב בשביל ענינים אחרים לביהמ"ק* (ראה ראב"ד הל'
. ולהעיר דבנוגע למזבח נאמר (יתרו כ, כא) מזבח אדמה תעשה לי, שתהא תחילת עשייתו לשמי ביהב"ח פ"א ה"ט ובמפרשי הרמב"ם שם). אבל מ"מ צריך ביאור למה הוצרכו לשברו, שדומה לבל תשחית, ולא הנחוהו או גנזוהו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.