42

העליונים, כך קרע את התחתונים", כפי שיוסבר להלן.

יא. מציאות יחידה או

מציאות אמיתית אחת?

ההסבר לכך הוא:

בהלכות יסודי התורה⁴⁵ מביא הרמב"ם את סיום הפסוק "אתה הראת לדעת..." לאחר ההלכות העוסקות במצוה של ידיעת "מציאות הא־ל", ואלה דבריו: "הוא שהנביא אומר וה' אלקים אמת, הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמיתתו, והוא שהתורה אומרת אין עוד מלבדו, כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו".

פירוש זה ל"אין עוד מלבדו" הוא בתוכן שונה לחלוטין מפירוש רש"י:

לפי הרמב"ם, המשמעות של "אין עוד מלבדו" היא שיש, כביכול, מציאות מלבדו, אלא ש"אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו". ומובן ההכרח לפירוש זה של הרמב"ם, כמוסבר במספר מקומות⁴⁶: אם נסביר, כפי שמשתמע, לכאורה, מן המילים "אין עוד מלבדו" בפשטותן, שאין שום מצוי מלבדו, יוצא, שהעולם אינו קיים כלל, ואי אפשר לפרש כך, שהרי אם כך אין כלל קיום וחשיבות בעשיית מצוות, אשר כל מהותן היא קיום מצוה על ידי נטילת חפץ כלשהו בעולם והמשכת קדושה בתוכו.

לכן אומר הרמב"ם "כלומר", שהמשמעות של "אין עוד מלבדו" איננה שאין כלל מציאות אחרת מלבדו, אלא "אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו". זאת אומרת, העולם הוא מציאות, אך אין זו מציאות אמיתית⁴⁷ ואפילו לא "כמותו".

לפי ההסבר הפנימי לפירוש רש"י – "וראו שהוא יחידי", יוצא, שהמשמעות של "אין עוד מלבדו" היא, שלא זו בלבד שהעולם איננו מציאות אמיתית, אלא שה' יתברך הוא המציאות האחת והיחידה, ואין כלל מציאות אחרת מלבדו.

ולכאורה: כיצד מתאים פירוש זה לכל הענין, שהתורה והמצוות קשורות לקיום העולם, כדלעיל?

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: המושג של "הוא יחידי" מקורו בבחינת "יחיד", שהיא ההתגלות של עצמות אין סוף ברוך הוא, כמובא לעיל בפירושו של אדמו"ר הזקן, ולגבי דרגה זו של עצמות אין סוף ברוך הוא – "אין שום מציאות כלל"⁴⁸.