14
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ישיבתכם בהר הזה" – שהישיבה עצמה היא השכר, ואילו רש"י אומר "הרבה לכם גדולה ושכר על ישיבתכם בהר הזה", כלומר, שהשכר הוא תוצאה21 של ישיבתכם בהר הזה"?
ג) בספרי נאמר "מניתי עליכם" – שהקדוש־ברוך־הוא מינה את הסנהדרין, ואילו רש"י אומר "מניתם לכם"22, שישראל מינו את הסנהדרין בעצמם.
ד. "רב לכם – הרבה יותר מדאי"
ההסבר לכל זאת הוא:
המשמעות הפשוטה של "רב לכם" היא לא זו בלבד ש"די לכם", אלא יותר מכך: "רב לכם", זה יותר מדי בשבילכם, יותר ממספיק23. כפי שמפרש רש"י על הפסוק24 "ויאמרו אליהם רב לכם", בטענת קרח ועדתו כלפי משה ואהרן: "הרבה יותר מדאי" לקחתם לעצמכם גדולה"25.
וזה קשה לרש"י בפסוקנו "רב לכם שבת בהר הזה": הרי במשך תקופת "ישיבתכם בהר הזה" שנמשכה "הרבה יותר מדאי", קיבלו ישראל עוד ועוד בתורה ובמצוות וכדומה כך שהשהיה היתה הכרחית וצמחה מכך תועלת רבה26, הדבר גם הזכיר להם את מעמד הר סיני וכו' עד אשר ה"הר" נקרא "הר האלקים"27. ולכל היותר מתאים להשתמש בביטוי "די לכם", אך כיצד ניתן לומר "יותר מדאי"28?
לכן מסביר רש"י, שלמרות זאת הפירוש הראשון והעיקרי של "רב לכם" הוא "כפשוטו", כי לפי הנאמר בהמשך הפסוקים כאן, היה זה "רב – הרבה יותר מדאי – לכם שבת בהר...", כפי שיוסבר להלן.
ה. הישיבה בהר סיני מעכבת את הכניסה לארץ ישראל
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר ענין כללי, שכל הענין הזה, של
הערות
- 21. וכן משמע בפס"ז כאן.
- 22. ואף שכ"ה בכמה מהגירסאות הנ"ל (הערה
- 23. ומה שפירש רש"י בפ' וארא (הובא לעיל ס"א והערה 4) "ורב – די לו" – יש לומר, שהוא משום ששם מדובר בעונש, ולגבי הנענש (פרעה שאמר "ורב גו'") כל מידה של עונש היא "יותר מדאי", אבל לגבי הקב"ה ("לו") אינו אלא "די".
- 24. קרח טז, ג. ועד"ז בפ' וישלח (לג, יא): "יש לי רב – יותר ויותר מכדי צרכי".
- 25. וראה ס' זכרון לפרש"י שם.
- 26. ולהעיר, שעל חנייתם בהר כתיב "ויחן" "לשון יחיד כאיש אחד בלב אחד" (יתרו יט, ב ובפרש"י).
- 27. שמות ג, א. ד, כז. יתרו יח, ה. משפטים כד, יג. ובבהעלותך י, לג: "מהר הוי'".
- 28. משא"כ לקמן בפרשתנו עה"פ (ב, ג) "רב לכם סוב את ההר הזה" אין רש"י מפרש כלום, כי שם הכוונה "כפשוטו", "הרבה יותר מדאי", שהרי סיבת ריבוי הנדודים היא חטא המרגלים.
- 17. , יש לבאר מדוע בחר רש"י בגירסא זו דוקא.
רש"י על בראשית ל״ג:י״א - הטקסט מספריא
ברכתי. מִנְחָתִי, מִנְחָה זוֹ הַבָּאָה עַל רְאִיַּת פָּנִים וְלִפְרָקִים אֵינָה בָאָה אֶלָּא לִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם, וְכָל בְּרָכָה שֶׁהִיא לִרְאִיַּת פָּנִים – כְּגוֹן וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה (בראשית מ״ז:ז׳), עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה דְּסַנְחֵרִיב (מלכים ב י"ח), וְכֵן לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרְכוֹ דְּתֹעִי מֶלֶךְ חֲמָת (שמואל ב ח') – כֻּלָּם לְשׁוֹן בִּרְכַּת שָׁלוֹם הֵן, שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז שלו"איר, אַף זוֹ בִּרְכָתִי מו"ן שלו"ד:
אשר הבאת לך. לֹא טָרַחְתָּ בָּהּ וַאֲנִי יָגַעְתִּי לְהַגִּיעָהּ עַד שֶׁבָּאָה לְיָדְךָ (בראשית רבה):
חנני. נוּ"ן רִאשׁוֹנָה מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם שְׁתֵּי נוּנִי"ן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר חֲנָנַנִי, שֶׁאֵין חָנֹן בְּלֹא שְׁתֵּי נוּנִי"ן, וְהַשְּׁלִישִׁית לְשִׁמּוּשׁ, כְּמוֹ עָשַׂנִי, זְבָדַנִי:
יש לי כל. כָּל סִפּוּקִי; וְעֵשָׂו דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן גַּאֲוָה יֶשׁ לִי רָב, יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכִּי:
ברכתי means MY PRESENT — a present such as this that is brought, when one has an audience with a person after an interval of time is intended only as a greeting. Now wherever the term "blessing” (ברכה) is used in connection with an audience — as for example, (47:7) “Jacob blessed (ויברך) Pharaoh”, and (2 Kings 18:31) "make your peace (ברכה) with me” mentioned in connection with Sennacherib, and also (2 Samuel 8:10) to salute him and to bless him (לברכו)” mentioned in connection with Toi, King of Hamath — they all signify greeting, O.I. saluer. So that here, too: ברכתי really means “mon salut” — my greetings and the term is then transferred to the greeting-present.
אשר הבאת לך THAT IS BROUGHT TO THEE without any exertion on your part. I have myself taken the trouble to bring it all this way until it has reached your hand (Genesis Rabbah 78:12).
חַנַּנִי GOD HATH FAVOURED ME — The first נ has a Dagesh, because it serves the purpose of two נ’s since it should have said חַנְנַנִי as we always find the forms of חנן with two נ’s. The third נ here (Rashi means the third that is pronounced) serves as part of the accusative pronominal suffix (meaning “me”), as (Isaiah 29:16) עשני "He made me”, and as (30:20) זבדני “he endowed me”.
יש לי כל I HAVE EVERYTHING — all that will supply my needs. But Esau spoke proudly (v. 8): I have (רב) abundance — far more than my needs.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.