ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כג מסעי שיחה ב

229

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

מסעי

א. אמירת הלל ושנות חיי אהרן

אודות מספר שנות חיי אהרן הכהן, כמסופר בפסוק בפני־עצמו בפרשתנו¹ – "ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר" – נאמר בתלמוד הירושלמי²: "מאה ועשרים ושלש פעמים שישראל עונין הללוי־ה (בעת אמירת הלל³) כנגד שנותיו של אהרן.

מהו הקשר בין עניית "הללוי'" לבין "שנותיו של אהרן"? על כך מבאר התלמוד הירושלמי⁴: "הללוי' הללו א־ל

ב בקדשו⁵, לאהרן קדושו, לאהרן קדוש ה'"⁶. כלומר, ההלל לה' קשור לאהרן קדוש ה', כנאמר "הללו א־ל בקדשו".

מעצם העובדה שהתלמוד הירושלמי מקשר את אמירת קכ"ג פעמים הללוי' כנגד שנותיו של אהרן אל הפסוק "הללו א־ל בקדשו" – שהשבח צריך להיות "בקדשו" – מובן, שהקשר בין אהרן לבין אמירת ההלל אינה רק משום המספר הזהה – שמספר שניהם הוא קכ"ג – שהוא פרט חיצוני בלבד⁷, אלא יש ביניהם קשר מהותי: אמירת הלל צריכה להיות קשורה ל"קדשו", שזה ענינו של אהרן, ואדרבה – זהו הגורם לכך ששני ענינים אלו זהים במספרם.

אם כך, יש להבין: מהו הקשר בין עניית הללוי' בעת אמירת הלל לבין אהרן⁸?

ב. קכ"ג פעמים – מהות אחת

ענין זה – שעניית קכ"ג פעמים "הללוי'" היא כנגד מספר שנותיו של

הערות

1. לג, לט. וראה לקו"ש (ח"ח [המתורגם] ע' 203. חי"ח [המתורגם] ע' 444), די"ל רמז בדבר מה שדוקא כאן נכתב זמן מותו – ר"ח מנ"א (וכן מנין שנות חייו) – ולא לעיל בפ' חוקת (כ, כג ואילך) בעיקר מקום סיפור מותו ובפרטיות – שהוא משום שהפרשה נקראת תמיד בר"ח מנ"א או בסמיכות אליו.
2. שבת פט"ז ה"א. ועד"ז במס' סופרים פט"ז הי"ב. מדרש תהלים (ומדרש תהלים באבער) מזמור כב, ד. ילקוט שם. ילקוט המכירי שם. בעל העיטור הלכות ערבה (הלל) – רמב"ם הל' חנוכה פ"ג הי"ב (כדלקמן בפנים).
3. ראה קרבן העדה ושירי קרבן לירושלמי שם. כסא רחמים השלם (להחיד"א) למס' סופרים שם.
4. ובמדרש תהלים באבער שם: יראי ה' הללוהו (תהלים כב, כד) וכתיב יראו את ה' קדושיו (שם לד, י) ואהרן נקרא קדוש שנאמר לאהרן קדוש ה'. ובמדרש תהלים שלפנינו (ועד"ז בילקוט ובילקוט המכירי. וכן הובא בבעל העיטור שם): יראו את ה' קדושיו כו' (ולא הובא בתחלה הפסוק יראי ה' הללוהו). ולכאורה לפי זה אינו מובן ההמשך. וצ"ע.
5. תהלים קנ, א.
6. שם קו, טז.
7. ראה שער היחוה"א ספ"ז (פד, ב).
8. וראה כסא רחמים שם – ביאור בזה ע"פ קבלה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.