178

אך אפשר לומר שגאולה בקשר לעולם אינו רק פרט בתוך גאולתם של ישראל, אלא זה ענין בפני עצמו⁷¹. כלומר, בעולם כולו – בכל פרט שבו – מורגש, שהתכלית של בריאתם וגאולתם היא הבירור והזיכוך שלהם גם כן. כי גם הם בריאותו של הקדוש־ברוך־הוא⁷².

ח. מציאות הגויים לעתיד לבוא – עצמאית או שולית

לפי זה יש לומר, שבהתאם לשתי האפשרויות הללו, ניתן להסביר את שני הפירושים שהובאו בסעיף א לגבי "וקרקר כל בני שת". וכן לגבי הפירוש של "פי שניים בה יכרתו ויגועו והשלישית יותר בה", אם "והשלישית" כולל גם את אומות העולם אם לאו:

לפי האפשרות הראשונה, שגאולת העולם כולו כולל אומות העולם, היא פרט בגאולת ישראל, יוצא, שמציאותם של אומות העולם לכשעצמם נעלמת – "יכרתו ויגועו". ולא רק כאומה, אלא גם כיחידים, ודומה למציאותו של עבד בהלכה, שאיננה מציאות עצמאית, כי כל מה שקנה עבד קנה רבו⁷³.

ואילו לפי האפשרות השניה, שיש מטרה נפרדת בבירור והזיכוך של הגויים, לא רק כפרט בתוך גאולת ישראל, יוצא, שלעתיד לבוא לא תתבטל מציאותם.

להסבר זה הפירוש על "וקרקר כל בני שת" היא שהמשיח שולט "בכל בני אנשא" – שאומות העולם הן בגדר מציאות"⁷⁴, ולכן מתאים להתבטא במושג של שליטת המשיח עליהן כשלעצמן.

ואילו לדעת רבי יוחנן, כפירוש הראשון שהובא לעיל בסעיף ב, נאמר גם עליהן "לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי": אצל הקדוש־ברוך־הוא, כ"מרייהו" (אדונם) של אומות העולם, "לא ניחא" שלא תורגש בהן הגאולה. ולכן הוא אומר שגם אומות העולם נכללות ב"והשלישית יותר בה".

ט. הרמב"ם: גאולה לאומות העולם בנפרד

לפי זה יוצא, שבהלכה, לדעת הרמב"ם, וכן בתורת החסידות, מוסבר הענין בהתאם לאפשרות השניה שלעיל: