123

קרח וערער על הכהונה כנגדו, אמר לו המקום: כל מי שירצה יערער כנגדך על הכהונה, בוא⁶ ואני כותב ואני חותם ואני מעלה לך בערכים".

ואילו רש"י מסיים את הנמשל, כאמור: "אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן⁷ על הכהונה בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם".

מובן מדוע אין רש"י מסיים בלשון הספרי "ואני כותב... חותם...", אלא במילים "בא הכתוב ונתן לו...", כי ברצונו לפרש⁸ את הענין של "כותב..." בנמשל באמצעות הענין של "נתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם".

ואילו בספרי אין צורך לומר זאת, כי בספרי ידוע ענין זה מקודם: לפני המשל, מקדימים ואומרים שם "כרת הכתוב ברית עם אהרן על קדשי הקדשים .. לפי שבא קרח כנגד אהרן וערער על הכהונה...", לכן אין צורך לחזור על כך שוב לאחר מכן.

אך אין מובן:

א) מדוע אומר רש"י "בא הכתוב ונתן לו...", ואינו אומר, בספרי, "המקום"?

ב) מדוע אומר רש"י "כ"ד מתנות כהונה" – לשם מה חשוב לציין כאן את מספר מתנות הכהונה? רש"י צריך היה לומר "ונתן לו מתנות כהונה בברית מלח עולם".

יותר מכך: בפסוקים כאן, אין מפורטות כל כ"ד מתנות הכהונה – אין מוזכרות כאן המתנות של חלה, ראשית הגז, זרוע לחיים וקיבה⁹. ואם כך, כיצד אומר רש"י, שמשום הערעור של קרח "בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית..."?

והתמיהה אף גדולה יותר: על ראשית הגז ועל הזרוע לחיים והקיבה ציותה התורה רק מאוחר יותר¹⁰, בפרשת שופטים¹¹!