120
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
עצמה נעשתה באופן, שהכהונה הפכה אצלו למעלה טבעית.
לפי זה מובן גם ציווי ה'50 "השב את מטה אהרן... למשמרת לאות – לזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילינו עוד על הכהונה". כיון שהכהונה הפכה לענין טבעי אצל אהרן ובניו לא ייתכן לומר שיחול בכך שינוי, גם אם יש למישהו אחר תשוקה ורצון לעבוד בבית המקדש51, או שמטעמים אחרים ייבחר לתפקיד זה מישהו אחר במקומו בתקופה מאוחרת יותר52.
ט. "שקדים" – ממהרים לפרוח
לפי זה מובן גם המשך פירוש רש"י על "ויגמול שקדים": תוספת ההוכחה ש"לשון זה מצוי בפרי האילן" אינה רק כדי להוכיח שהביטוי "ויגמול" שימושי לגבי פירות (ולא רק לגבי ילד), אלא גם כדי להדגיש שאופן הגידול של השקדים על המטה כאן – "ויגמול" – נעשה באותו אופן של התפתחות פרי האילן.
ולפי זה יובן טוב יותר המשך פירוש רש"י "ולמה שקדים? הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות, אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבוא"53:
כיון שהתפתחות הפרי על המטה באותו אופן כפרי האילן היא כדי להדגיש שהדבר התבצע בתהליך טבעי ולכן קשור גם לכהונת אהרן, כדלעיל, מובן, שגם העובדה שצמחו דוקא שקדים קשורה לענין הכהונה שעליו מדובר כאן.
לפיכך ממשיך רש"י ואומר "ולמה שקדים...", שגם העובדה שהיו אלה דוקא שקדים, למרות שפרט זה אינו מוסיף לאות על בחירת אהרן, קשור לעניננו, כי זהו רמז לכך ש"המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבוא..."54.
הערות
- 50. שם יז, כה ובפרש"י שם.
- 51. ראה לקו"ש חי"ח [המתורגם] ע' 205 ואילך, שי"ל שזה הי' מחלקותו של קרח ור"נ איש – בכלל.
- 52. ראה אוה"ח שבהערה 46.
- 53. וראה מפרשי רש"י (גו"א ושפ"ח) ההמשך לד"ה זה דפרש"י. אבל י"ל שכל הד"ה בפרש"י שבפסוק זה אינם פירושים נפרדים כ"א בפ"ע, כ"א באים בהמשך אחד, ורש"י מפרש בהמשך פירושו – סדר גידול וצמיחת השקדים, ואח"כ מסיים "ולמה שקדים". וכן משמע בכמה כת"י רש"י (שתח"י). וראה פני דוד שבהערה 28 (אות יוד).
- 54. ואולי י"ל דזה שבסיום פרש"י מביא "ותרגומו* וכפית שגדין כמין אשכול שקדים יחד כפותים זה על זה", הוא לא לבאר ולפרש התרגום (שכידוע אין זה דרכו של רש"י) אלא בא בהמשך לתוכן פירושו**: דלהתרגום אין הפי' "ויגמול שקדים המשך ופרט בפריחת השקדים, כמו לפרש"י, וא"כ אין ללמוד מזה "הוא הפרי הממהר להפריח כו' אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבוא". ואולי יש לומר (ע"ד הדרוש שבפרש"י עכ"פ) שרש"י הביא התרגום – כי לפי התרגום בא "וכפית שגדין כו' יחד כפותים זה על זה" ללמד ענין האחדות, היפך "ואתפלג" – מחלוקת קרח.
- . בדפוס ראשון ושני וכו"כ כת"י רש"י (שתח"י) וכן בכת"י תימן (הנ"ל בשוה"ג להערה 34) ליתא תיבת "ותרגומו" בפרש"י.
- . ובגו"א מפרש דמתרגום מביא ראי' לפירושו שהוכר הפרי, אלא שבינתיים הוקשה לו "ולמה שקדים .. לבוא כו'". ע"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

