118
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
זאת ראה משה, ולא "ויוצא פרח ויצץ ציץ", כפי ששואל הרשב"ם38?
וקשה לומר, שבהיכנסו אל אהל העדות ראה משה את כל התהליך של שלשת השלבים בזה אחר זה, שהרי, מהי התועלת בכך שמשה יראה כל זאת. והרי המטרה היא "והשכותי מעלי תלונות בני ישראל"39, שישראל יכירו ויאמינו ב"בחרתי באהרן"40?
לפיכך מוסיף רש"י בפירושו על "ויצץ ציץ" את המילים "הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל", כדי להסביר שהתרחש כאן התהליך הטבעי של התפתחות הפירות, ואת זאת יכלו בני ישראל לדעת41 על־ידי ראיית נשירת הפרחים:
משה הוציא את כל המטות והראם לישראל – "ויוצא משה את כל המטות מלפני ה' אל כל בני ישראל ויראו... הוא הראה להם הכל, כולל את הפרחים אשר נשרו בעת חנטת הפרי, ובראותם את המטות עם השקדים וגם את הפרחים שנשרו, הובהר להם שב"אהל העדות" התרחש כל התהליך של "ויוצא פרח" – "כמשמעו" "ויצץ ציץ" – חנטת הפרי ונשירת הפרח, ו"ויגמול שקדים".
ז. מדוע צמחו השקדים
בתהליך הטבעי?
אך ניתן לשאול: לשם מה צריכים היו ישראל לדעת זאת, ובכלל, לשם מה צריכה היתה צמיחת השקדים במטה להתרחש בתהליך הטבעי על כל שלביו – והרי זה היה נס מוחלט, ואם כך, די היה בצמיחת שקדים בשלים על המטה מיד?
לדברי מפרשים אחרים מובן הצורך בכך, כי הם מסבירים, שהפרחים של "פרח" ו"ציץ" זה, מגבירים את גדלות הנס. כדברי הרד"ק42 "אמר פרח על יציאת העלים תחילה, ואחר כך הנץ, וזה הפך בטבע העץ השקד, והיה זה להגדיל הנס"43.
אך לפי דברי רש"י, שהמשמעות של "ויצץ ציץ" היא "חנטת הפרי כשהפרח נופל", יוצא, להיפך, שהצמיחה היתה בתהליך הטבעי של התפתחות השקדים –
ואם כך, אין מובן: אם הכוונה היא להגדיל את הנס, צריך היה רש"י להסביר כרד"ק, שהצמיחה לא היתה בסדר הטבעי של צמיחת שקדים. ואם הכוונה היא לעצם הנס, די היה בצמיחת שקדים בשלימותם על המטה מיד?
הערות
- 38. פרשתנו יז, כג. וראה גם מושב זקנים כאן בתחלתו.
- 39. שם, כ.
- 40. פרש"י שם, כג (הובא לעיל סעיף א).
- 41. להעיר ממושב זקנים כאן: ונ"ל הפרח נפל כו'.
- 42. בספר השרשים שלו ערך פרח.
- 43. וראה אברבנאל שבהערה 31: כזה ד' נסים כו' הד' כו' בהפך המנהג הטבעי כי כאשר יראו השקדים נופל הפרח אבל מכח הנס היו הפרח והציץ וגם השקדים והעלים תמיד יחד בקיץ ובחורף.
רש"י על במדבר י״ז:כ״ג - הטקסט מספריא
ויצא פרח. כְּמַשְׁמָעוֹ:
ציץ. הוּא חֲנָטַת הַפְּרִי כְּשֶׁהַפֶּרַח נוֹפֵל:
ויגמל שקדים. כְּשֶׁהֻכַּר הַפְּרִי הֻכַּר שֶׁהֵן שְׁקֵדִים, לְשׁוֹן "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל" (בראשית כ"א), וְלָשׁוֹן זֶה מָצוּי בִּפְרִי הָאִילָן, כְּמוֹ "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו י"ח), וְלָמָּה שְׁקֵדִים? הוּא הַפְּרִי הַמְמַהֵר לְהַפְרִיחַ מִכָּל הַפֵּרוֹת, אַף הַמְעוֹרֵר עַל הַכְּהֻנָּה פֻּרְעֲנוּתוֹ מְמַהֶרֶת לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְעֻזִּיָּהוּ "וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ" (דברי הימים ב' כ"ו); תַּרְגּוּמוֹ "וְכָפִית שִׁגְדִּין", כְּמִין אֶשְׁכּוֹל שְׁקֵדִים יַחַד כְּפוּתִים זֶה עַל זֶה:
ויצא פרח AND IT BROUGHT FORTH A BLOSSOM — Take this as what it literally implies.
ציץ is the first stage in the growth of the fruit when the blossom has fallen off.
ויגמל שקדים AND RIPENED INTO ALMONDS — This means that when the fruit was recognisable as such it could be recognised that they were almonds. The verb has the same meaning as in (Genesis 21:8) “And the child grew ויגמל, and became a full child” (i.e., able to do without its mother’s milk). This expression is frequently used of the fruit of trees, as e.g. (Isaiah 18:5) “And the blossom becometh a ripening (גמל) grape” (cf. Rashi on Genesis 40:10). — But why did it bring forth almonds? Because it is a fruit that blossoms earlier than all other fruits; so, too, the punishment of him who sets himself in opposition to the constituted priesthood comes quickly, just as we find stated in the case of Uzziah (II Chronicles 26:19) “And the leprosy instantly broke out in his forehead”. — Its translation in the Targum is: וכפת שגדין, meaning that it produced a kind of cluster of almonds, knotted together one upon the other (Aramaic כפת denotes “tied”).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.