107

הוא אומר לאחר המילים "שנים בשליו"?

והתמיהה אף קשה יותר: הפעם היחידה מכל העשר, שבה מציינת התורה במפורש שישראל ניסו בכך את הקדוש־ברוך־הוא⁴³, היא באחת הפעמים מתוך "שנים במים", לגבי הנסיון ברפידים⁴⁴ – ודוקא את הנסיון הזה, אין מזכיר רש"י בפירושו על "וינסו", והוא כולל אותו רק ברמז "וכו'"!

ה. מהי כוונת רש"י בהפנותו למסכת ערכין?

לכאורה, ניתן היה להשיב (על השאלות שבסעיף ד'), שבציינו ובהפנותו למסכת ערכין אין רש"י מתכוון כל כך בקשר לארבעת הנסיונות האחרים, שאותם אין הוא מזכיר, אלא בעיקר – כדי לדעת מה הם ששת הנסיונות שאותם הוא אכן מזכיר.

במילים אחרות: כאשר ילמד בן החמש למקרא את הפסוק "וינסו אותי זה עשר פעמים", הוא ימצא בעצמו בחומש כמה נסינונות הכתובים במפורש, ורש"י צריך רק להבהיר לגבי המקומות שבהם עלולים לטעות. לכן אין רש"י צריך לפרט את "שנים במים" (המפורשים בפסוק), ועד"ז – אין צורך להזכיר את חטא העגל ואת חטא המרגלים.

אך לעומת זאת לגבי הים, אשר בתורה כתוב רק נסיון אחד⁴⁵, חייב רש"י להוסיף שהיו "שנים בים", כפי שהם מפורטים, "כדאיתא", במסכת ערכין.

וכן לגבי המן, שהיו עלולים לחשוב שצריך להחשיב גם את בקשת המן, כיון שהיא נעשתה באופן של "וילונו", כפירוש הרמב"ם – מבהיר רש"י שהיו רק "שנים במן" – כדאיתא במסכת ערכין", שה"שנים במן" היו "אל תותירו" ו"אל תצאו".

וכך גם לגבי השליו: יש דעות⁴⁶, שהסיפורים שבפרשת בשלח ובפרשת בהעלותך אודות השליו אינם שני ארועים נפרדים, אלא הם התרחשות אחת, ולכן מדגיש רש"י: "שנים בשליו".

אך דחוק ביותר להסביר כך. כי כשם שלא ברור אם בקשת המן נחשבת כנסיון, כיון שלחם הוא צורך הכרחי, כך קיים ספק אם הארוע במרה, ששם