23

שניהם נאמרו לפי אותה שיטה) – שמזה עצמו מובן כי בפרטים מסויימים הם חולקים בצורה שיש לה השלכה הלכתית⁶² (כי אם לא, מה באו להשמיענו בכך; וכן אילו דעתם הייתה אחידה לגמרי היו נוקטים בלשון "ר' פלוני ור' פלוני אמרו").

ועוד כהנה.

ח. קניית ספרים מודפסים מועילה גם לדעת הרמ"א

על פי זה יש לומר, כי פסק הרמ"א "אבל לקחו כך ולא הגיה בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", ויוצא ידי חובתו דוקא כאשר "שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה או שקנאו והוא היה מוטעה והגיהו" (לא כדעת רש"י והנמוקי יוסף, שגם כאשר לקח ספר תורה מן השוק הוא מקיים את המצוה) – נאמר רק לגבי כתיבת ספר תורה, אבל בנוגע לחומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן ש"האידנא" נעשית בהם המצוה של "כתבו לכם" (לדעת הרא"ש), הרי לדעת הכל יוצאים ידי חובה על ידי קניית ספרים והלימוד בהם⁶³.

והביאור: הכל מודים כי במצות "כתבו לכם" יש גדר של "קבלת התורה", המתבטאת בעשייתו לקחת ולהשיג את התורה וללמוד בה. השאלה היא – עד כמה ה"פועל" וה"פעולה" קשורים עם ה"נפעל":

מכיוון שבדורות הראשונים הייתה מצות "ועתה כתבו לכם" קשורה עם ספר תורה "שהיו כותבים ספר תורה ולומדים בו", ומכך התחייב כתיבה לשמה, על קלף מעובד ומשורטט, וכל שאר התנאים והגדרים (כותבים כולו כו') – הרי ה"חפצא" של ספר תורה מחייב ומכריח כמה וכמה תנאים בעשייתו, ופעולות אלו נעשות לחלק ממצות כתיבת⁶⁴ "השירה הזאת",

או שה"פועל" וכל התנאים הינם רק מצד קדושת הספר תורה, לא מצד מצות "כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה".

ט. בספר תורה – הכתיבה חלק מהמצוה, או רק תנאי בקדושת הספר זהו גם ההסבר בשתי הדעות