229
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א* ברמב"ם בריש הל' קדוש החודש: חדשי השנה הם חדשי הלבנה שנאמר! עולת חדש בחדשו ונאמר: החודש הזה לכם ראש חדשים . . והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה שנאמר: שמור את חודש האביב.
הפירוש בזה: חדש הלבנה הוא של לערך כ"ט יום וחציי, זהו משך זמן סיבוב (החדשי) של הלבנה; שנת החמה היא של לערך שס"ה יום ורביע:, זהו זמן הסיבוב (השנתי) של החמה.
- והרמב'ם אומר בהלכה זו שני דינים*:
א) שאת חדשי השנה צריך לחשב לפי סיבוב הלבנה, היינו שחודש אינו חלק א' מי"ב משנת החמה [כמו שמחשבין רוב האומות, שמחלקין את השנה (של מהלך החמה) לייב חלקים -- חדשים], אלא ,חדשי הלבנה".
ב) אעפ"כ, מכיוז שהפסח צריך להיות בחודש האביבי, ותקופות השנה נקבעות ע'י (מהלך) החמה (ששנת החמה ארוכה משנת הלבנה בלערך י"א יום") -- מחשבין את השנים לפי מהלך החמה. ולכן בכל שתים-שלוש שנים מעברין ב"ד את השנה, ,כדי שיהי' פסח בזמן האביב"*.
והרמב"ם ממשיך בפרקים שלאח"ז, שגם החשבון שאנו משתמשים בו היום [שסידר רבי הלל הנשיאלי] הוא באופן כזה, שבכל מחזור (י"ט שנה) משתוים (לערך) שנות הלבנה עם שנות החמה, עד ש,לא ישאר ממנין ימי החמה בכל תשע עשרה שנה חוץ משעה אחת וארבע מאות ושמונים וחמשה חלקים"'י.
הערות
- 1. *) שיחה זו נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 94 ואילך באידיש, והבא כאן הוא מהדורא בתרא בלה"ק עם הוספות. המו"ל.
- 1. פנחס כח, יד.
- 0. בא יב, ב.
- 3. ראה טז, א.
- 4. במהלכם האמצעי תשעה ועשרים יום י"ב שעות . . תשצ"ג חלקים (רמב"ם שם פ"ו ה"ג).
- 65. ראה רמב"ם שם רפ"י. לקמן בפנים. \
- 6. ראה ב,פירוש" לרמב"ם הל' קדה"ח בתחלתו. וראה ראב"ע בא שם. ובכ"מ.
- 7. ר"ה כא, א. סנהדרין יג, ב. רמב"ם שם רפלד.
- 8. רמב"ם שם פ"א היב.
- 9. לשון הרמב"ם שם פ"ד ה'ב.
- 0. ראה בעל המאור ר"ה (כ, ב). רמבין גיטין לו, א. השגות הרמב"ן לסהמ"צ מ"ע קנג. חי' הר"ן סנהדרין יא, א-ב. חינוך מצוה ד'. ובכ"מ. וצעייק שברמב"ם בהלי קדה"ח אינו. וראה שם פ"ה ה"ג, הי"ג. סהמ"צ שם. וראה סה"ד ד"א קי"ח. ועוד. תו"ש בא חי"ג פ"ב ואילך, וש"נ.
- 11. רמב"מ שם פ"ו ה"י.
ספר המצוות, מצוות עשה קנ״ג - הטקסט מספריא
היא שצונו לקדש חדשים (ס"א ולחשוב חדשים) ושנים, וזו היא מצות קדוש החדש. והוא אמרו יתעלה החדש הזה לכם ראש חדשים. ובא הפירוש שעדות זו תהא מסורה לכם, כלומר שמצוה זו אינה מסורה לכל איש ואיש כמו שבת בראשית שכל איש ימנה ששה ימים וישבות בשביעי כשיראה כל איש ואיש גם כן הלבנה שיקבע היום ראש חדש, או ימנה ענין תוריי ויקבע ראש חדש, או יעיין איחור האביב וזולתו ממה שראוי להסתכל בו ויוסיף חדש, אבל מצוה זו לא יעשה אותה לעולם אלא בית דין הגדול לבד ובארץ ישראל לבד. ולכן בטלה הראיה אצלנו היום בהעדר בית דין הגדול כמו שבטל הקרבת הקרבנות בהעדר המקדש. ולזה כוונו וטעו המינין הנקראים קראים, וזה שורש גם כן שלא יודו גם כן זולתי מכלל הרבנים והולכים עמהם באפלה בחשכה. ודע שחשבון זה שנמנה אותו היום ונדע בו ראשי חדשים והמועדים אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד ובעת הצורך, ובהעדר החכמים מארץ ישראל אז אפשר לבית דין הסמוך בארץ ישראל שיעבר השנים ויקבע חדשים בחוצה לארץ כמו שעשה רבי עקיבא כמו שהתבאר בתלמוד ובזה קושי גדול וחזק. והידוע תמיד שבית דין הגדול אמנם היה בארץ ישראל והם שיקבעו חדשים ויעברו שנים בפנים המקובלים אצלם ובקבוצם גם כן, ובכאן שורש גדול משרשי האמונה לא ידעהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמוקה, וזה שהיותנו היום בחוצה לארץ מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ראש חדש וזה היום יום טוב, לא מפני חשבוננו נקבענו יום טוב בשום פנים אבל מפני שבית דין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ראש חדש או יום טוב. ומפני אמרם שזה היום ראש חדש או יום טוב יהיה ר"ח או יו"ט, בין שהיתה פעולתם זאת בחשבון או בראיה, כמו שבא בפירוש (ר"ה כ"ה) אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם כו' אין לי מועדות אלא אלו, כלומר שיאמרו הם שהם מועדות אפילו אנוסין אפילו מוטעין אפילו שוגגין כמו שבאה הקבלה, ואנחנו אמנם נחשב היום שקבעו הם רוצה לומר בני ארץ ישראל בו ראש חדש, כי במלאכה הזאת בעצמה מונין וקובעין לא בראיה ועל קביעותם נסמוך לא על חשבוננו, אבל חשבוננו הוא לגלויי מילתא בעלמא, והבן זה. ואני אוסיף לך באור. אילו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום בשום פנים, לפי שאין לנו לחשב חדשים ולעבר שנים בחוצה לארץ אלא בתנאים הנזכרים, כמו שביארנו כי מציון תצא תורה. וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם לשונות התלמוד בכונה הזאת יתבאר לו כל מה שאמרנוהו באור אין ספק בו. והנה באו רמזים בכתוב יורו על שרשי המלאכה שיסמכו בהם בידיעת ראשי חדשים ועבור שנים, מזה אמרו ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה, אמרו מלמד שאין מעברין את השנה אלא בפרק הסמוך למועד, ואמרו מנין שאין מעברין ואין מקדשין את החדש אלא ביום תלמוד לומר מימים ימימה. ואמרו חדשים אתה מחשב לשנים ואי אתה מחשב ימים לשנים. ואמנם הורה שהתוספת בזה אמנם יהיה חדש שלם, ואמרו חדש ימים ימים אתה מונה לחדש ואי אתה מונה שעות לחדש, ואמרו שמור את חדש האביב הורה כי שנתנו ראוי שנשמור בה פרקי השנה, ולכן תהיה שמשית. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כלם בשלמות בפרק ראשון מסנהדרין ובמסכת ראש השנה וברכות. (בא אל פרעה, זמנים הלכות קידוש החודש פ"א):
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- ח - שנת תשי"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג. לקו"ש חכ"ב ע' 229
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה א מאותו ספר סנהדרין יג, ב · סנהדרין יא, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג סנהדרין יג, ב · סנהדרין יא, א-ב
- מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א שם יג, א · סנהדרין יא, ב
- תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א שם יג, א · סנהדרין יא, ב
- לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יג, ב
- לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה א מאותו ספר סנהדרין יג, א
- לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א מאותו ספר סנהדרין יג, א
- תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב סנהדרין יג, ב
- אגרות קודש כרך כז י'קכה סנהדרין יא, ב
- אגרות קודש כרך י ג'קעה סנהדרין יא, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יא, ב
- לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יא, א
- לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר סנהדרין יא, ב
- לקוטי שיחות כרך י ויחי שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יא, א
- לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג מאותו ספר סנהדרין יא, א
- תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"א סנהדרין יא, סע"ב
- תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה סנהדרין יא, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג סנהדרין יא, ריש ע"א
- תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ו סנהדרין יא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת סנהדרין יא, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תל מנהג שבת הגדול ג סנהדרין יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תל מנהג שבת הגדול סנהדרין יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת סנהדרין דף י"א סוף ע"א
- תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק - יסוד שבתפארת - ה' אייר, ה'תשל"א סנהדרין יא, ב