123

החג¹² ועניניו¹³. יותר מכך: כיון שזהו שמו של החג, הרי מובן, שהוא מבטא את מהות החג¹⁴, כפי שכל שם מביע את מהות הדבר.

אך לפי זה יש להבין:

א) מדוע אין התורה מדגישה בציווי "בסוכות תשבו שבעת ימים", באופן

12) ראה תוד"ה נכנס (סוכה מו, א), רא"ש ור"ן שם (הובאו בב"י או"ח סו"ס תרמא) דכיון דסוכה מחמת חג קאתיא* סברא הוא דזמן דידה כו' פטור הוא אף בחג. וראה רמ"א שם. ולהעיר מדעת הב"ח (בתשובה סקל"ב, הובא בבאה"ט שם סק"ב) גם להיפך דאם בירך על החג פוטר לזמן לסוכה^**. וראה נ"כ השו"ע שם. לקמן הערה 42.

ולהעיר מלשון הרמב"ם בסהמ"צ (מ"ע קסח) שמדגיש השייכות דסוכה להחג: שצוונו לישב בסוכה שבעת ימים בימי החג (ובהעתקת קאפח: בכל ימי החג). ובהמצות בספר היד (כבהכותרת להלכות שופר וסוכה ולולב): לישב בסוכה כל שבעת ימי החג (ועד"ז כתב בלולב שם: ליטול לולב במקדש כל שבעת ימי החג). וכ"כ שם בפנים ההלכות (פ"ו ה"ז): אכילה בלילי יו"ט הראשון בסוכה חובה.

13) ראה לשון הר"ש משאנץ בפי' לתו"כ שם בסופו: וסוכה ולולב חג אחד הוא. ועד"ז בפי' הראב"ד שם: ולולב וסוכה חג הוא להם.

14) ראה לקמן הערה 42.

*) כ"ה בתוס' ותוס' הרא"ש ור"ן שם. וברא"ש לפנינו: דכיון דסוכה מחמת חג עשה. וראה שוה"ג

הבא.

**) אלא שעיקר סברת הב"ח שם היא: כיון דשעת מצוותו הוא וכוונתו לברך גם אסוכה שוב א"צ לברך עוד. ומביא ראי' מדעת התוס' והרא"ש. ולאחרי שמעתיק דברי התוס' מפרש: מאחר דכוונתו בשעת הברכה הי' גם על החג משום דסוכה כלשהו, ואפילו לא על ידי אמירתה "בסוכות תשבו בשבעת הימים", שיש לדעת שמדובר על אותם שבעת ימי החג המוזכרים לפני כן?

ב) מדוע לא נאמר "שבעת ימים תשבו בסוכות" מיד בתחילת הפרשה, בהמשך לנאמר "בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות"; ובמיוחד שכך כתוב בתורה לפני כן בחג הראשון: "בחמשה¹⁵ עשר יום לחודש הזה חג המצות לה' שבעת ימים מצות תאכלו"¹⁶, ורק לאחר מכן מופיעים הענינים של "מקרא קודש", של איסור מלאכה, ושל הקרבת הקרבנות שבעת ימים?

ג. יש קשר בין מצות סוכה לבין מצות נטילת ד' מינים

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הקשר, בדרך הנגלה, בין מצות סוכה לבין מצות נטילת לולב. אמנם, גם נטילת לולב מוזכרת בפרשה בנפרד מחג הסוכות, אך בכל זאת התורה מקשרת מצוה זו עם "חג ה' שבעת ימים", שלא כבמצות סוכה, כדלעיל: אדמו"ר הזקן אומר בסידורו¹⁷,