ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב קדושים שיחה א

104

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ההלכה, הקובעת¹¹, ש"אחד הנוטע ואחד המבריך..." חייבים בערלה¹².

ג. "יכול אם הצניעו..." – בהמשך אחד

לפי זה יובן ענין נוסף בפירוש רש"י:

לאחר המילים "מאימתי מונה לו משעת נטיעתו", ממשיך רש"י ואומר, באותו "דבור המתחיל" – "יכול אם הצניעו לאחר שלש שנים יהא מותר, תלמוד לומר: יהיה, בהוייתו יהא".

יש להבין: שני ענינים אלו בפירוש רש"י – (א) "מונה לו משעת נטיעתו", (ב) "יכול אם הצניעו..." – אינם קשורים, לכאורה, ביניהם: "מאימתי מונה לו..." הוא הסבר על המילים "שלש שנים"¹³, ואילו "יכול אם הצניעו..." הוא הסבר על המילים "יהיה לכם ערלים".

רש"י צריך היה, אפוא, להפריד בין שני ענינים אלו ולכתבם בשני "דבורי המתחיל" שונים (כדרכו במקומות אחרים), ומדוע הוא מביאם בהמשך זה לזה, באותו "דבור־המתחיל"¹⁴?

תמיהה זו אף קשה יותר: גם המקור של פירוש רש"י זה – "יכול אם הצניעו..." – הוא ב"תורת כהנים"¹⁵, אך שם אכן אין הוא מופיע בהמשך לענין "מאימתי מונה..."¹⁶, אלא כענין נפרד, ומדוע, אפוא, משנה רש"י מתורת כהנים ומחבר שני ענינים אלו יחדיו?

ד. "בהוייתו יהא" – אין זה איסור גברא בלבד

לפי האמור לעיל בסעיף ב' יובן הדבר בפשטות:

כיון שהתורה מדגישה "יהיה לכם ערלים", שזוהי הלכה החלה על ה"גברא", כדלעיל, ניתן לחשוב שזאת לא רק לגבי הפרט של "שלש שנים", שמנינם הוא "לכם", אלא שאיסור ערלה בכלל הוא רק "לכם" – איסור גברא¹⁷,

ושהמילים "יהיה לכם ערלים" אינן מהוות תוספת למילים "וערלתם ערלתו את פריו" (והלכה לגבי מנין שלש השנים בלבד) אלא הן מהוות פירוש ל"וערלתם ערלתו את פריו", ובאות

הערות

11. ר"ה ט, סע"ב ובתוד"ה מרכיב שם. רמב"ם שם הי"ד. טושו"ע שם סט"ז.
12. וגם לדרשת התו"כ כאן "ונטעתם פרט למרכיב ולמבריך" – ראה תוס' (ועוד) לר"ה שם שאיירי כשלא נפסקה מהאילן הזקן כו'. וראה ערלה פ"א מ"ה ובמפרשים שם. ירושלמי שם פ"א ה"ג. רמב"ם וטשו"ע שם ונ"כ. ועוד. וגם לפמ"ש הרמב"ן (והובא בקיצור בר"ן) ר"ה שם, דלר' אליעזר בן יעקב (סוטה מג, ב) נתמעט מבריך ומרכיב מערלה (וראה מלבי"ם כאן) – הרי אין הטעם בזה מפני שמונים לפי העץ, כ"א מפני שאין זה דרך נטיעה.
13. וגם לפמשנ"ת לעיל בפנים שפירוש זה ("מאימתי כו'") שייך גם להתיבות "יהי' לכם ערלים" – הו"ל לרש"י להעתיק עוה"פ תיבת אלו ולפרש "יכול כו' ת"ל יהי' כו'" (כדרכו בכ"מ. ולדוגמא בפרשתנו לעיל יט, ג).
14. ראה מה שתי' במשכיל לדוד כאן. וראה הערה 18.
15. עה"פ (בשינוי לשון).
16. ויש הפסק דרשה אחרת ביניהם.
17. ראה לעיל הערה 8.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.