89

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. הציווי על לבישת בגדי הבד

בתחילת פרשתנו כאשר מסופר "ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן וגו' ואל יבא בכל עת אל הקודש... בזאת יבא אהרן אל הקודש", נאמר1: "כתונת בד קודש ילבש..."

רש"י מצטט את המילים "כתונת בד גו'", ומפרש: "מגיד שאיננו משמש לפנים2 בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ, שיש בהם זהב3, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור4, אלא בארבעה, ככהן הדיוט, וכולן של בוץ".

המשמעות הפשוטה של פירוש רש"י, לכאורה היא5: כוונתו היא לתרץ מדוע נכתב כאן הציווי על לבישת הבגדים – "כתונת בד קודש ילבש... בגדי קודש הם... ולבשם" – כציווי חדש, בעוד אשר ציווי זה כבר מופיע במפורש בפרשת תצוה6, הן עצם החובה של הכנת הבגדים, והן החובה של לבישתם "בבואם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש ולא ישאו עון ומתו..."7. מה מחדש הציווי שנאמר לאהרן?

על כך מבאר רש"י, שכוונת הפסוק כאן איננה למנות את בגדי הכהונה ולהזכיר את חובת לבישתם בשעת הכניסה לעבוד בקודש, אלא "מגיד" – כוונת הפסוק היא, שהכהן הגדול חייב ללבוש רק בגדים אלו, ולא את "שמונת הבגדים", שאודותם למדנו לפני כן בפרשת תצוה, שבהם משמש הכהן הגדול תמיד.

ב. השאלות המתעוררות על לשון רש"י

אך עדיין יש להבין:

בדרך כלל מוסיף רש"י את המילה "מגיד" בפירושו, כאשר דבריו של רש"י אינם נאמרים במפורש בפשט הפסוק, אלא "מגיד" – הפסוק בא לומר דבר מסויים, בנוסף על הנאמר במפורש8. ואין מובן כאן: הענין של לבישת ארבעה בגדים בלבד, ולא שמונה בגדים, נאמר במפורש בפסוק?

כן יש להבין את לשונו של רש"י בסיום הפירוש "אלא בארבעה, ככהן הדיוט, וכולן של בוץ":

הערות

  1. 1. טז, ד.
  2. 2. כ"ה בדפוסי רש"י שלפנינו. וכ"ה גם בדפוס ראשון ובא' מכת"י רש"י (שתח"י) – "בפנים". ובדפוס שני ובכמה כת"י רש"י ליתא תיבת "לפנים".
  3. 3. בדפוס ראשון וא' מכת"י רש"י (שתח"י) ליתא "שיש בהם זהב". אבל כ"ה בשאר הדפוסים וכת"י רש"י (שתח"י).
  4. 4. מקורו בגמ' ר"ה כו, א. דיעה הא' בויק"ר פכ"א, יו"ד. ירושלמי יומא פ"ז ריש ה"ג.
  5. 5. ראה גו"א, דבק טוב ושפ"ח כאן.
  6. 6. כח, ב ואילך.
  7. 7. שם כח, מג.
  8. 8. ראה לדוגמא פרש"י פרשתנו יח, ג. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.