ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב מצורע שיחה א

85

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שטומאתם אינה זהה. ולכן הם כתובים בשני פסוקים נפרדים – "הכתוב הראשון .. הכתוב השני"³² – וכל אחד מהם בנפרד "קראו טמא", משום שטומאתם אינה זהה.

מה הם שני סוגי הזב, והיכן נרמז ההבדל שביניהם בפסוק? על כך אומר רש"י, שכל "זוב" המוזכר בפסוק רומז לראיה נוספת. ולכן ה"כתוב הראשון" מדבר על בעל שתי ראיות, וה"כתוב השני" עוסק במי שראה שלש ראיות.

יוצא, שפשוטו של מקרא מחייב, שאין לדרוש את כפילות הלשון, אלא שיש שני סוגים של זב – בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות.

ז. הבדלי הדינים הכרחי לפי הפשט

כיון ש"מדרשו" בעניננו הוא הכרחי לצורך "פשוטו", כדלעיל, מובן, שגם ההבדל בדין ביניהם, שמציין רש"י – "שתים לטומאה והשלישית מזקיקתו לקרבן" – איננו רק ציטוט מלשון חז"ל³³, שאינו נוגד לפשט, אלא הוא הכרחי לצורך הבנת פשוטו של מקרא.

וההסבר לכך הוא: כיון שהמילים "וזאת תהיה טומאתו" מוסבות בפשטות למילים "טמא הוא" הכתובות בפסוק הקודם, אודות בעל שתי ראיות, צריך לומר, שדיני הטומאה הכתובים בהמשך הפרשה חלים גם על בעל שתי ראיות³⁴.

הכרחי אפוא לומר, שהתוספת של בעל שלש ראיות לעומת בעל שתי ראיות איננה בעצם הטומאה ובצורתה – "טמא הוא" – אלא בכך ש"שתים לטומאה והשלישית מזקיקתו לקרבן"³⁵. אין נאמר "מחייבתו קרבן", אלא בלשון "זיקה" שמשמעותה צורך בדבר חדש וצדדי.

ולפי זה מובנים דברי רש"י בסוף הפרשה "בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות שתורתן מפורשת למעלה", כי הבדל זה בין שתי ראיות לבין שלש ראיות הכרחי גם לפי "פשוטו", כדלעיל. ולכן, כאשר רוצה רש"י לבאר תורתו של איזה "זב" היא "מפורשת למעלה"³⁶ – ולא כבעל ראיה אחת שתורתו כתובה רק בסוף הפרשה – הוא מציין את שני הסוגים של הזב.

הערות

32. ע"פ המבואר בפנים יומתק טעם הוספה זו של רש"י (הראשון .. השני) על לשון הש"ס (מגילה ח, א. נדה מג, ב).
33. מגילה ונדה שם (בשנוי לשון קצת).
34. משא"כ ע"ד הדרש וההלכה, שיש לימוד מיוחד שבעל שתי ראיות צריך ז' נקיים (תו"כ פרשתנו טו, יג. מגילה שם, א־ב).
35. אף שגם הקרבן שייך לטומאת הזב, שהרי בא לכפר מזובו (פרשתנו טו, טו) – מ"מ אינו דין בהטומאה (כמו הדינים שלפנ"ז).
36. וזה גופא היא כוונת רש"י במ"ש "שתורתן מפורשת למעלה" – שההכרח לפרש ד"והזב את זובו" קאי על "בעל ב' ראיות ובעל ג' ראיות", הוא (לא מלשון הכתוב כאן – כפירוש המפרשים שנסמנו בהערה 26 – כ"א) מפני "שתורתן מפורשת למעלה", וכאן הוא הסך־הכל מהפרשיות דלמעלה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.