42

ואילו היה רש"י מתכוון לכך, הוא היה בודאי מציין זאת³² בפירוש³³.

ד. "וירד" – מעל המזבח

לאחר מכן מצטט רש"י את המילה "וירד" ומפרש: מעל המזבח.

וצריך להבין: בפסוק נאמר במפורש "וירד מעשות החטאת...", והרי החטאת "נעשית" על המזבח כאמור לפני כן – ואם כך, מה מחדש רש"י באמרו "מעל המזבח", והרי את זאת ניתן היה להבין מהפסוק עצמו?

יש המפרשים³⁴, שכוונת רש"י בכך היא למנוע את המחשבה ש"וירד" היא לאחר "ויברכם"

כי אז היה קשה: מדוע יש לספר כאן על ירידת אהרן. הרי מובן מאליו שבסיימו את העבודה הוא ירד –

אלא, ש"וירד" היה "מעל המזבח" ששם הוא הקריב את הקרבנות, והקרבת הקרבנות היתה לפני "ויברכם", כמסופר לפני כן בפרשה; וזוהי משמעות הפסוק – "וישא... ויברכם. אימתי? מיד אחר שירד מן המזבח מעשות קרבנותיהן"³⁵.

פירוש זה מתאים לנאמר בתורת כהנים על הפסוק³⁶, ש"הרי זה פסוק מסורס ואין ראוי לומר אלא וירד מעשות... והשלמים וישא אהרן... ויברכם". וענין זה, של "מקרא מסורס" מצוי גם בפירוש רש"י על התורה – בפרשת שמות³⁷.

אך פירוש זה דורש ביאור ועיון רב, כי הענין של "מקרא מסורס" אינו "חלק" כל כך בלימוד על דרך הפשט³⁸, ואילו היה רש"י מתכוון לכך הוא היה מציין זאת במפורש, כפי שהוא עושה בפירושו הנ"ל בפרשת שמות³⁹. ובנוסף לכך, ועיקר:

א) במילים "מעל המזבח" שמוסיף רש"י ללשון הפסוק, אין רואים שום רמז לשום דבר, אלא רק ביאור ש"וירד" היה "מעל המזבח". וענין זה מובן מהפסוק עצמו, כדלעיל – "וירד מעשות החטאת..."⁴⁰.

ב) הברכה איננה עבודת מזבח,