1

והקשר שבין הקרבנות שלפני מתן תורה לבין עניננו הוא שמדובר כאן על תינוקות, קטנים, שאינם חייבים בהקרבת קרבנות¹¹, בדומה לקרבנות שלפני מתן תורה, כאשר עדיין לא היתה חובה של הקרבת קרבנות.

אך הסבר זה הוא קשה: כוונת המדרש כאן היא להסביר את הסיבה לכך ש"מתחילין לתינוקות בתורת כהנים", הכוללת את דיני הקרבנות שלאחר מתן תורה – וכיצד מתאימה לכאן ההשוואה שבין הקטנים לבין הקרבנות שלפני מתן תורה?

ג. "העולם עומד" – דוקא על־ידי לימוד התינוקות

במדרש תנחומא¹² מובאים הדברים שלעיל, ולאחר מכן נאמר: "לפיכך אני מעלה עליהם כאילו הם עומדים ומקריבים לפני הקרבנות, והודיעך שאף־על־פי שחרב בית המקדש ואין קרבן נוהג אילולי התינוקות שקורין בסדר הקרבנות לא היה העולם עומד".

ותמוה: במדרש תנחומא עצמו נאמר בהמשך¹³ "לפיכך אמר הקדוש־ברוך־הוא לישראל, בני .. אם אתם עוסקים .. בפרשת קרבנות מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבים קרבן..." – שכל אחד העוסק בפרשת קרבנות, ולא רק תינוקות – "מעלה אני עליו" כאילו הקריב קרבן – ומדוע אומר המדרש לפני כן, ש"אילולי התינוקות (דוקא) שקורין בסדר הקרבנות לא היה העולם עומד"?

הכרחי לומר, אפוא, שבחידוש "כאילו מקריבין קרבן" יש יתרון דוקא בלימוד על ידי התינוקות יותר מכל אדם, ודוקא אצלם נעשית פעולה זו באופן המושלם ביותר, המבטיח את "העולם עומד".

ד. יש קשר בין נח לבין התורה בענין הקרבנות

כדי להבין זאת יש לבאר תחילה את מאמר חז"ל, שהוזכר לעיל, שלפני מתן תורה ניתן היה להקריב מכל המינים הטהורים. דבר זה נלמד מנח, שלגביו נאמר¹⁴ "מכל הבהמה הטהורה".

ושואלת על כך הגמרא¹⁵ "ומי הוו טמאין וטהורין בההיא שעתא"¹⁶, ומסבירה שהמשמעות של "טהורין" אז היא "מאותן שעתידין ליטהר" (כגירסא