1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. מהי המשמעות של "והקרבנות טהורין"?
נאמר במדרש1: "אמר רבי אסי: מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כהנים ואין מתחילין בבראשית? אלא2 שהתינוקות טהורין והקרבנות טהורין, יבואו טהורין ויתעסקו3 בטהורין4".
מהי המשמעות של "והקרבנות טהורין"? יש המפרשים5 שהכוונה היא לכך שצריך להביא את הקרבנות בטהרה, ולא בטומאה. ולפי מפרשים אחרים6, הכוונה היא, שבאמצעות הקרבנות מיטהרים מן החטא.
אך, לכאורה, שני הפירושים אינם "חלקים": מלשון המדרש "והקרבנות טהורין" מובן שמדובר אודות הקרבנות עצמם, שהם עצמם טהורין, ולא על מביאי הקרבנות7.
מצד שני, אילו מסבירים את הדברים כפשוטם, שהמילה "טהורין" אמורה לגבי הקרבנות עצמם, שוב אין מובן: אין מצויה בתורה הגדרה של הקרבנות כטהורין. נאמר בתורה שהקרבנות צריכים להיות תמימים ומובחרים וכדומה8, אך אין מוזכר בתורה "טהורין".
ב. הקרבנות שלפני מתן תורה "טהורין"
לכאורה, ניתן היה לומר שהתואר "טהורין" לגבי הקרבנות כאן הוא בהתאם לדברי חז"ל9 אודות הקרבנות שלפני מתן תורה, ש"הכל כשרין ליקרב בהמה חיה ועוף זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין טהורין אבל לא טמאין". כלומר, ההגדרה של הקרבנות שלפני מתן תורה10 היא – "טהורין".
הערות
- 1. ויק"ר פ"ז, ג בסופו. ועד"ז בפסיקתא דר"כ ופסיקתא רבתי פ' את קרבני לחמי. ילקו"ש צו בתחלתו (רמז תעט). הובא בכל בו סי' עד. ש"ך יו"ד סי' רמה סק"ח.
- 2. ביל"ש שם: יתחילו להן מבראשית אמר הקב"ה הואיל כו', ועד"ז הוא בפסיקתא דר"כ ורבתי שם. ויק"ר הוצאת מרגליות שם.
- 3. בתנחומא צו יד: למה הן מתחילין התינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.
- 4. ביל"ש: "בטהרות".
- 5. פירוש מהרז"ו לויק"ר שם. עץ יוסף לתנחומא שם.
- 6. ראה כלי יקר ריש פרשתנו. עץ יוסף לויק"ר שם.
- 7. וגם לשון התנחומא "מעשה טהורין" יש לפרש שהוא "מעשה (ב)טהורין".
- 8. והיא מ"ע (רמב"ם ריש הל' איסורי מזבח. סהמ"צ מ"ע סא).
- 9. זבחים קטו, ב.
- 10. בגמ' שם "עד שלא הוקם המשכן". אבל מזה שמסיים שם בגמ' "ונכרין בזמן הזה רשאין לעשות כן", משמע שהוא מצד החילוק דבן נח וישראל שנתחדש במ"ת. וכ"מ מזה שלמדוהו בהמשך הגמ' שם (קטו, סע"ב ואילך) מהקרבנות דנח. וראה פרש"י שם קטז, א ד"ה לכל. ואולי י"ל דתלוי במחלוקת ר"י ור"ע שם (קטו, ב) אם רק כללות נאמרו בסיני או כללות ופרטות נאמרו בסיני, וכמו שמפרש בגמ' בעולה אם טעונה הפשט וניתוח. ואכ"מ.
ויקרא רבה ז׳:ג׳ - הטקסט מספריא
גּוּפָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לְעוֹלָם אֵין הָעוֹלָה בָּאָה אֶלָּא עַל הַרְהוֹר הַלֵּב, אָמַר רַבִּי לֵוִי מִקְרָא מָלֵא הוּא (יחזקאל כ, לב): וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים וגו', מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִבָּנָיו שֶׁל אִיּוֹב, בַּתְּחִלָּה (איוב א, ד): וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לִהְיוֹת קוֹרִין לַאֲחֵיהֶן וּלְאַחְיוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן בַּסְּעוּדָה. רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא אָמַר לְהִטָּפֵל בָּהֶם הָלְכוּ, שֶׁקִּדְּשׁוּ לָהֶם נָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב א, ה): וַיְהִי כִּי הֵקִיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא דְּאָמַר שֶׁקִּדְּשׁוּ לָהֶם נָשִׁים, נִטְפְּלוּ בָּהֶם וְהָלְכוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר דְּהוּא אָמַר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לִהְיוֹת קוֹרִין לַאֲחֵיהֶם וּלְאַחְיוֹתֵיהֶם בַּסְּעוּדָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יח): וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ. (איוב א, ה): וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה, אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר חִלְפַיי בְּעֵי מִסְפַּר יָמִים אוֹ מִסְפַּר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו אוֹ מִסְפַּר כָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כִּי אָמַר אִיּוֹב (איוב א, ה): אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם, הֲדָא אָמַר אֵין הָעוֹלָה בָּא אֶלָּא עַל הַרְהוֹר הַלֵּב. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְשֶׁעָבַר הָיִינוּ מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת וּמִתְעַסְּקִין בָּהֶן, עַכְשָׁו שֶׁאֵין קָרְבָּנוֹת מַהוּ לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בָּהֶם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִין אוֹתָן. רַבִּי הוּנָא אָמַר תַּרְתֵּי, אֵין כָּל הַגָּלֻיּוֹת הַלָּלוּ מִתְכַּנְסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת מִשְׁנָיוֹת, מַה טַּעְמָא (הושע ח, י): גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם. רַבִּי הוּנָא אָמַר חֳרֵי (מלאכי א, יא): כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ, וְכִי יֵשׁ מִנְחָה טְהוֹרָה וּקְמִיצָה וְהַקְטָרָה בְּבָבֶל, אֶלָּא אֵיזוֹ, זוֹ מִשְׁנָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִין קָרְבָּן. שְׁמוּאֵל אָמַר (יחזקאל מג, יא): וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְכִי יֵשׁ צוּרַת הַבַּיִת עַד עַכְשָׁו, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בּוֹ כְּאִלּוּ אַתֶּם בּוֹנִין אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי אַסֵּי מִפְּנֵי מָה מַתְחִילִין לַתִּינוֹקוֹת בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְאֵין מַתְחִילִין בִּבְרֵאשִׁית, אֶלָּא שֶׁהַתִּינוֹקוֹת טְהוֹרִין וְהַקָּרְבָּנוֹת טְהוֹרִין יָבוֹאוּ טְהוֹרִין וְיִתְעַסְּקוּ בִּטְהוֹרִים.
ספר המצוות, מצוות עשה ס״א - הטקסט מספריא
היא שצונו שיהיה כל מה שנקריבהו שלם במינו תמים מן המומין שבאו בכתוב ושאמרו בקבלה שהן מומין, והוא אמרו תמים יהיה לרצון. ולשון ספרי תמים יהיה לרצון מצות עשה. וכבר הביאו ראיה על היות יינות נסכים ושמניהם והסלת בתכלית הטוב והנקיות מן ההפסד מאמרו תמימים יהיו לכם ונסכיהם. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפ"ח ממנחות. (אמור, איסורי מזבח פרק א'), (פינחס, איסורי מזבח פ"ו):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- אגרות קודש כרך כז י'תלח זבחים קטו, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך לה תוכן ומפתח מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך ג אחרי שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יא תצוה שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, א
- לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ד מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ב מאותו ספר זבחים קטו, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד זבחים קטו, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב זבחים קטו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב זבחים קטו, ב