ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה ב

228

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אמירת הציווי הוא המכריע, ומשום שאז היה הגרגשי יושב הארץ, חלים עליו ציוויים אלו, ובמיוחד אם הוא שב לארץ ישראל, ובני ישראל מוזהרים גם כלפיו בכל האזהרות הללו.

מניסוחו המדוייק של רש"י כאן "ו' אומות יש כאן כי הגרגשי עמד ופנה מפניהם" מובן³² שהציווי נאמר רק לגבי שש האומות, משום שלמעשה היו שם רק הללו – "יש כאן כי הגרגשי עמד ופנה מפניהם". אך לאמיתו של דבר חלים ציוויים אלו גם כלפי הגרגשי, ובמיוחד משום שבעת הציווי הוא היה יושב הארץ³³, והדבר לא נתבטל גם לאחר מכן³⁴.

לפי זה מובן מה שנאמר במשנה תורה³⁵ "ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם ולא תתחתן בם .. מזבחותיהם תתוצו...", גם לגבי הגרגשי³⁶. ואין לפרש בדוחק שהציוויים אמורים כלפי הגרגשי רק לפני ש"עמד ופנה"³⁷, או כלפי הגרגשים שנותרו מפוזרים בארץ ישראל בין שש האומות האחרות³⁸.

ט. בריחת הגרגשי – לפני ואחרי "וגרשתי"

מיינה של תורה בפירוש רש"י:

שני הניסוחים שבפירוש רש"י, "והגרגשי עמד ופנה מפניהם מאליו", ו"כי הגרגשי עמד ופנה מפניהם" עוסקים, לכאורה, בשתי תקופות שונות: לפי הפירוש הראשון "ששה אומות הן ו(וא"ו המוסיף) הגרגשי עמד ופנה מפניהם" נראה שהפעולה "וגרשתי" השפיעה על שש האומות, ומוסיפים על כך – ולאחר מכן, כאשר הגיעו אחר כך לגרגשי,

הערות

32. אף דפשוטו "כאן בכתוב", שינוי הל' מבפ' השני מרמז עכ"פ - כאן בארץ (עלי' המדובר בכתוב).
33. ובפרט ע"פ מ"ש באברבנאל שהציווים באים בהמשך לזה ש"הנני גורש מפניך" שלכן אין ראוי שישראל יכרות ברית עמהם גו'. וע"פ מ"ש לעיל הערה 27 שגם זה שעמד ופנה מפניהם אפשר שיוכלל ב"הנני גורש מפניך".
34. וכדיוק לשון רש"י "עמד ופנה מפניהם" (וכ"כ גם בפעם הא', רק מוסיף "מאליו", כנ"ל). ולא כתב "עמד ופנה מאליו" (ע"ד הלשון בויק"ר שם. במדב"ר תנחומא שנסמנו לעיל הערה 4, או כהגירסא בדפוס שני הנ"ל הערה 18). ועפ"ז מובן שגם בנוגע לארצו חלו קניני וגדרי כיבוש מלחמה, כי הי' מחמת יראת מלחמה (ראה לקו"ש שם ע' 104. חי' רבינו דוד בונפיל שם). ואולי י"ל שזהו גם החילוק בין לשון רש"י להלשון בירושלמי "גרגשי פנה והאמין לו להקב"ה" (ועד"ז בתנחומא שם), שמשמע קצת שהאמין להקב"ה שהארץ נתנה לבנ"י. וא"כ לכאורה אין לומר ע"ז שהי' כיבוש (מלחמה), משא"כ לפרש"י "עמד ופנה מפניהם".
35. ואתחנן ז, ב ואילך.
36. שם ז, א. וראה שופטים כ, טז־יז. ובפרש"י שם, יז: כאשר צוך לרבות את הגרגשי. ולהעיר מצפע"נ עה"ת שופטים כ, טו: ר"ל כי בני אפריקא אף שהם רחוקים אסור מחמת גרגשי, וכמ"ש הרמב"ם ז"ל וכן .. ושם, יז בפי' הספרי "כאשר צוך ה"א לרבות הגרגשי": ר"ל אם הלך אל אפריקא .. ונלחם צריך להחרים. ועיין תוס' מגילה דף יד, ב ד"ה דאיגיירה.
37. ראה משכיל לדוד שופטים שם. ולהעיר מביאור הרי"פ פערלא שם.
38. דבק טוב ושפ"ח שופטים שם מלאכת הקודש (על פרש"י) פרשתנו כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.