223
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
א. אותו פירוש - פעמיים?
כבר דובר פעמים רבות על הדיוק הרב בפירושו של רש"י על התורה, ובכלל זה, שלרוב אין רש"י חוזר פעמיים על פירושו1 [וכפי שאומר רש"י אודות המשכן בפרשת ויקהל2: "כבר פירשתי נדבת המשכן ומלאכתו במקום צוואתם"], אלא אם כן יש במקום השני ענין נוסף או הסבר שונה וכדומה, או כאשר יש בין שני הפסוקים הבדל של פרשיות רבות, ובודאי כאשר הם מופיעים בחומשים שונים, שאז חוזר רש"י על הפירוש, לפחות בקצרה, גם כאשר אין הסבר נוסף, כי ייתכן שהתלמיד אינו זוכר את הפירוש מהפעם הראשונה.
אך ברור שבאותה פרשה עצמה, אין סביר לומר שישכחו את פירושו של רש"י המופיע מספר פסוקים לפני כן, ולכן מובן, שרש"י אינו צריך לחזור על פירושו, ללא חידוש או הסבר נוסף.
לפי זה יש להבין בפרשתנו, כאשר רש"י חוזר על אותו פירוש פעמיים: על הפסוק3 "ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמורי והחתי והפריזי החוי והיבוסי" מצטט רש"י את המילים "וגרשתי את הכנעני וגו'", ומפרש: "ששה אומות הן והגרגשי עמד ופנה מפניהם מאליו"4.
וכן בפסוק המופיע מאוחר יותר5 "הנני גורש מפניך את האמורי והכנעני...", מצטט רש"י את המילים "את האמורי וגו'" ומפרש: "ו' אומות יש כאן כי הגרגשי עמד ופנה מפניהם".
ולא מובן: מדוע צריך רש"י לחזור על אותו פירוש פעמיים?
ב. מלאך, או הקב"ה
בעצמו?
יש המפרשים6, שרש"י חוזר שוב על הפירוש, כי בפעם השניה מדובר
הערות
- 1. ראה גם "כללי רש"י" (קה"ת תש"מ) פרק ז. וש"נ.
- 2. לה, ה.
- 3. לג, ב.
- 4. ראה ירושלמי שביעית פ"ו ה"א (הובא בתוד"ה כיון גיטין מו, א): גרגשי פינה והאמין לו הקב"ה והלך לו לאפריקי. ועד"ז בויק"ר פי"ז, ו: גרגשי עמד (ופנה) מאליו לפיכך נתנה לו כו'. דברים רבה פ"ה, יד: הגרגשי פנה והלך לו מלפניהן ונתן לו הקב"ה כו' (ובכל הנ"ל הוא מאמר ר' שמואל (ר' ישמעאל), בהמשך להג' איגרות ששלח יהושע). ובמכילתא בא יג, יא (רפי"ח) ויל"ש שם (סוף רמז רכב) הוא בכנען: עמד ופנה מפניהם. ועד"ז הוא בתנחומא שם יב. במדב"ר פי"ז, ג. (ובכל הנ"ל הוא הטעם למה זכה כנען שתקרא הארץ על שמו, כיון ששמע כנען שישראל נכנסין לארץ כו' - ולא מפני האגרת ששלח יהושע). ובתוספתא שבת ספ"ח נאמר לענין האמוריים. וי"ג (מגיהים) שם (וכן במכילתא שם) "גרגשי". וגם להגירסא שלפנינו, כתבו במפרשים בפי' המכילתא וכו' (ראה מלבי"ם למכילתא שם. פי' מהרז"ו לבמדב"ר שם. ועוד) שהכוונה לגרגשי שכולם היו בני כנען (ראה מרכבת המשנה למכילתא שם). ואכ"מ.
- 5. לד, יא.
- 6. משכיל לדוד שם.
ויקרא רבה י״ז:ו׳ - הטקסט מספריא
וּכְתִיב: וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא וְכִי בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים עֲלֵיהֶם עָמְדוּ וְהִטְמִינוּ מָמוֹנָם בַּבָּתִּים וּבַשָּׂדוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הִבְטַחְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁאֲנִי מַכְנִיס אֶת בְּנֵיהֶם לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, יא): וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְגָרֶה נְגָעִים בְּבֵיתוֹ וְהוּא סוֹתְרוֹ וּמוֹצֵא בּוֹ סִימָא. וְכִי מִי בָּא וְאוֹמֵר לַכְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן שָׁלשׁ פְּרוֹזְדִּיגְמָאוֹת שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֶצְלָם, הָרוֹצֶה לְפַנּוֹת יְפַנֶּה, לְהַשְׁלִים יַשְׁלִים, לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה יַעֲשֶׂה. גִּרְגָּשִׁי עָמַד [ופנה] מֵאֵלָיו, לְפִיכָךְ נִתְּנָה לוֹ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לו, יז): עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, זוֹ אַפְרִיקֵי. גִּבְעוֹנִים הִשְׁלִימוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, א): וְכִי הִשְׁלִימוּ ישְׁבֵי גִבְעוֹן. שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים עָשׂוּ מִלְחָמָה וְנָפָלוּ.
דברים רבה ה׳:י״ד - הטקסט מספריא
מִי קִיֵּם הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת, יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מֶה עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, הָיָה פּוֹרֵשׂ דִּאַטְגָּמָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִכְבּשׁ, וְהָיָה כָּתוּב בָּהּ מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ לֵילֵךְ יֵלֵךְ לוֹ, וּמִי שֶׁמְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה, וּמִי שֶׁיְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה, יַעֲשֶׂה, מֶה עָשָׂה הַגִּרְגָּשִׁי, פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ מִלִּפְנֵיהֶן, וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצוֹ, זוֹ אַפְרִיקֵי. הַגִּבְעוֹנִים שֶׁהִשְׁלִימוּ, עָשָׂה לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם, אֲבָל שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים שֶׁבָּאוּ לְהִלָּחֵם עִמּוֹ, הִפִּילָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, ג): וַנַּכֵּהוּ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד.
במדבר רבה י״ז:ג׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אָמַר רַבִּי זַכַּאי דִּשְׁאָב אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּכָל מָקוֹם אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ אֶרֶץ כְּנַעַן, וְכָאן אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּיכֶם נָתַתִּי אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְכֻלָּם מִן הַמִּקְרָא, וְהַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת הָאָב, לְכָךְ אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, וְלָמָּה זָכָה כְּנַעַן שֶׁנִּקְרֵאת הָאָרֶץ עַל שְׁמוֹ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים, פָּצָה אֶת הַמָּקוֹם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה פָּצִיתָה אֶת הַמָּקוֹם תִּקָּרֵא הָאָרֶץ עַל שִׁמְךָ, וְאֶתֵּן לְךָ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצְךָ, וְאֵיזוֹ זוֹ אַפְרִיקֵי. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה פָּרָשַׁת מְרַגְּלִים (במדבר יד, מד): וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת, הֵבִיאוּ אֲפֵלָה עַל יוֹשְׁבֶיהָ, כֻּלָּם בַּאֲפֵלָה, (במדבר יד, מד): וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, שֶׁלֹא עָלוּ עִמָּהֶם. אָמַר לָהֶם משֶׁה כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵלַי (דברים א, מב): לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם, אֲמַרְתֶּם (דברים א, כח): אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ, מַהוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן שִׁעֲרוּ הָרִמּוֹנִים שֶׁשָּׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ הָרִמּוֹנִים מִשֶּׁיִּמַּסּוּ. הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר, אָמַר משֶׁה מִתְּחִלָה חֲלַקְתֶּם אוֹתָהּ (דברים א, כב): וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם, לְטוֹבָה (דברים ה, כ): וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, לְרָעָה וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ, וּכְתִיב (דברים א, כז): וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם, וְהֵן אוֹמְרִים: בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ. הָיוּ דּוֹרְשִׁין וְאוֹמְרִים תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת, אַחַת שֶׁל שׁוֹקִי וְאַחַת שֶׁל בַּעַל, לֹא לְמִי שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב נוֹתֵן שֶׁל שׁוֹקִי וּלְאוֹתוֹ שֶׁשֹּׂוֹנֵא הוּא נוֹתֵן שֶׁל בַּעַל. אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁל שׁוֹקִי וְהָיִינוּ בְּתוֹכָהּ, וְאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁל בַּעַל, וְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם לָתֵת לָנוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אַף עַל פִּי כֵן (דברים א, מא מב): וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ, סָבוּר הָיִיתִי לְעַלּוֹת אֶתְכֶם, עַכְשָׁו לֹא תַעֲלוּ, יְרִידָה הִיא לָכֶם, אַף עַל פִּי כֵן וַתַּחְגְּרוּ, נַעֲשֵׂיתֶם כֻּלְּכֶם אֶחָת (דברים א, מב): וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה, מַהוּ וַתָּהִינוּ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים מִטִּפָּה לְטִפָּה נִתְמַלֵּא הַהִין, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים א, מג): וַתָּזִדוּ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַתָּהִינוּ, מַהוּ וַתָּזִדוּ, שֶׁהֵזִידוּ עַל חֲנָיוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (דברים א, מג מד): וַתַּעֲלוּ הָהָרָה, וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי, מַהוּ (דברים א, מד): הַדְּבֹרִים, מָה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ כֵּיוָן שֶׁהִיא מַכָּה לְאָדָם מִיָּד הִיא מֵתָה, אַף אַתֶּם כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם נוֹגֵעַ בָּכֶם מִיָּד הָיְתָה נַפְשׁוֹ יוֹצֵאת. מָה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ פּוֹרַחַת, כָּךְ הָיוּ פּוֹרְחִים עֲלֵיכֶם. לְשֶׁעָבַר הָיוּ שׁוֹמְעִים שִׁמְעֲכֶם וּמֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, וְעַכְשָׁו (דברים א, מד): וַיִּרְדְּפוּ, וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם. (דברים א, מה): וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה' וְלֹא שָׁמַע ה', כִּבְיָכוֹל עֲשִׂיתֶם מִדַּת הַדִּין כְּאִלּוּ אַכְזָרִי. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהֵן עוֹשִׂין לְמִדַּת הַדִּין כְּאִלּוּ אַכְזָרִי, (דברים י, יא): וַיֹּאמֶר ה' קוּם לֵךְ לְמַסַּע, אִם בָּאתִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם מִשְׁפָּט אֵינָן נִכְנָסִין לָאָרֶץ, אֶלָּא קוּם לֵךְ לְמַסַּע, הֱוֵי: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש כרך ד א'קסו גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך ה וישלח שיחה א מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך יד תצא שיחה א מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ג מאותו ספר גטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה ב מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ב מאותו ספר גיטין מו, רע"ב
- תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה גיטין מו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שס דין היקף מחיצות לשבת ב גיטין מו, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קפג הקדמה גיטין מו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שס דין היקף מחיצות לשבת גיטין מו, א