223

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

א. אותו פירוש - פעמיים?

כבר דובר פעמים רבות על הדיוק הרב בפירושו של רש"י על התורה, ובכלל זה, שלרוב אין רש"י חוזר פעמיים על פירושו1 [וכפי שאומר רש"י אודות המשכן בפרשת ויקהל2: "כבר פירשתי נדבת המשכן ומלאכתו במקום צוואתם"], אלא אם כן יש במקום השני ענין נוסף או הסבר שונה וכדומה, או כאשר יש בין שני הפסוקים הבדל של פרשיות רבות, ובודאי כאשר הם מופיעים בחומשים שונים, שאז חוזר רש"י על הפירוש, לפחות בקצרה, גם כאשר אין הסבר נוסף, כי ייתכן שהתלמיד אינו זוכר את הפירוש מהפעם הראשונה.

אך ברור שבאותה פרשה עצמה, אין סביר לומר שישכחו את פירושו של רש"י המופיע מספר פסוקים לפני כן, ולכן מובן, שרש"י אינו צריך לחזור על פירושו, ללא חידוש או הסבר נוסף.

לפי זה יש להבין בפרשתנו, כאשר רש"י חוזר על אותו פירוש פעמיים: על הפסוק3 "ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמורי והחתי והפריזי החוי והיבוסי" מצטט רש"י את המילים "וגרשתי את הכנעני וגו'", ומפרש: "ששה אומות הן והגרגשי עמד ופנה מפניהם מאליו"4.

וכן בפסוק המופיע מאוחר יותר5 "הנני גורש מפניך את האמורי והכנעני...", מצטט רש"י את המילים "את האמורי וגו'" ומפרש: "ו' אומות יש כאן כי הגרגשי עמד ופנה מפניהם".

ולא מובן: מדוע צריך רש"י לחזור על אותו פירוש פעמיים?

ב. מלאך, או הקב"ה

בעצמו?

יש המפרשים6, שרש"י חוזר שוב על הפירוש, כי בפעם השניה מדובר

הערות

  1. 1. ראה גם "כללי רש"י" (קה"ת תש"מ) פרק ז. וש"נ.
  2. 2. לה, ה.
  3. 3. לג, ב.
  4. 4. ראה ירושלמי שביעית פ"ו ה"א (הובא בתוד"ה כיון גיטין מו, א): גרגשי פינה והאמין לו הקב"ה והלך לו לאפריקי. ועד"ז בויק"ר פי"ז, ו: גרגשי עמד (ופנה) מאליו לפיכך נתנה לו כו'. דברים רבה פ"ה, יד: הגרגשי פנה והלך לו מלפניהן ונתן לו הקב"ה כו' (ובכל הנ"ל הוא מאמר ר' שמואל (ר' ישמעאל), בהמשך להג' איגרות ששלח יהושע). ובמכילתא בא יג, יא (רפי"ח) ויל"ש שם (סוף רמז רכב) הוא בכנען: עמד ופנה מפניהם. ועד"ז הוא בתנחומא שם יב. במדב"ר פי"ז, ג. (ובכל הנ"ל הוא הטעם למה זכה כנען שתקרא הארץ על שמו, כיון ששמע כנען שישראל נכנסין לארץ כו' - ולא מפני האגרת ששלח יהושע). ובתוספתא שבת ספ"ח נאמר לענין האמוריים. וי"ג (מגיהים) שם (וכן במכילתא שם) "גרגשי". וגם להגירסא שלפנינו, כתבו במפרשים בפי' המכילתא וכו' (ראה מלבי"ם למכילתא שם. פי' מהרז"ו לבמדב"ר שם. ועוד) שהכוונה לגרגשי שכולם היו בני כנען (ראה מרכבת המשנה למכילתא שם). ואכ"מ.
  5. 5. לד, יא.
  6. 6. משכיל לדוד שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך ד א'קסו גיטין מו, א
  2. לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר גיטין מו, א
  3. לקוטי שיחות כרך ה וישלח שיחה א מאותו ספר גיטין מו, א
  4. לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח מאותו ספר גיטין מו, א
  5. לקוטי שיחות כרך יד תצא שיחה א מאותו ספר גיטין מו, א
  6. לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ג מאותו ספר גטין מו, א
  7. לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה ב מאותו ספר גיטין מו, א
  8. לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ב מאותו ספר גיטין מו, רע"ב
  9. תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה גיטין מו, א
  10. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שס דין היקף מחיצות לשבת ב גיטין מו, א
  11. שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קפג הקדמה גיטין מו, א
  12. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שס דין היקף מחיצות לשבת גיטין מו, א