ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא פ' זכור שיחה א

190

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. "זכור" – פרשה מיוחדת

על התקנה¹ של קריאת פרשת זכור², שיש לקרוא בתורה בשבת שלפני פורים את הפרשיה "זכור³ את אשר עשה לך עמלק", שואל ה"מגן אברהם"⁴:

הרי יש מספר מצוות של "זכירה", כ"זכירות"⁵ אשר צריך להזכיר⁶ בברכות קריאת שמע ובקריאת שמע: מתן תורה, מעשה עמלק, מעשה מרים, שבת ומעשה העגל – ומדוע תקנו לקרוא בתורה דוקא את פרשת עמלק, ולא "בזכירות אחרות"?

והוא משיב, ש"מתן תורה יש לנו חג עצרת, והוא הדין שבת, ומעשה מרים ומעשה עגל לא תקנו, מפני שהיה גנותן של ישראל".

אך לכאורה, אין זו תשובה מספקת. כי גם לגבי מעשה עמלק – הרי ישנו פורים, הקשור לזכירת ולמחיית עמלק⁷, ואף הקריאה של פורים היא⁸ – הפרשיה על מלחמת עמלק – "ויבא עמלק"⁹. ויותר מכך: פרשת זכור נקראת דוקא בשבת שלפני פורים "כי היכי דלא תיקדום (=כדי שלא תקדם) עשיה לזכירה"¹⁰ כלומר, פורים הוא ה"עשיה" של הזכירה שבפרשת זכור –

מדוע, אפוא, יש צורך בתקנה מיוחדת של קריאת זכירת עמלק, עד אשר שבת זו נקראת "שבת פרשת זכור" וכדומה?

מכך מובן, שהתקנה של פרשת זכור לא נקבעה רק משום שאין זמן מיוחד להזכרת מעשה עמלק, אלא משום שבזכירת מעשה עמלק¹¹ יש מעלה מיוחדת על פני הזכירות האחרות.

ויש להבין: מהו המיוחד בזכירת מעשה עמלק לעומת שאר הזכירות,

הערות

1. כ"ה במג"א שצויין בהערה 4. וראה מג"א סתרפ"ה, דאף שקריאת פ' זכור הוא מה"ת, זה שקוראים אותה בשבת זה דוקא הוא תקנת חכמים. וכ"ה בשו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ב סי"ג שהוא "מתקנת אנשי כנה"ג" (אף שכתב (שם סט"ז) ש"פרשת זכור היא חובה מן התורה"). הדיעות בזה – ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' ארבע פרשיות (ע' קסו), ע' זכירת מעשה עמלק (ע' ריט ואילך).
2. מגילה ל, א.
3. ס"פ תצא (כה, יז־יט).
4. סי' ס סק"ב.
5. הובא ג"כ בשו"ע אדה"ז שם סעיף ד. וכן הכניסן אדה"ז בסידורו לאחרי תפלת שחרית (שש זכירות).
6. נוסף לזכירת יצי"מ שנזכרה בפירוש בפ' ציצית.
7. ראה חינוך מצוה תרג: ודין הי' לקרותה (פ' זכור) ביום פורים לפי שהוא מענינו של יום כי המן הרשע הי' מזרעו. ובפרש"י מגילה (כט, א ד"ה ומפסיקין): לסמוך מחיית עמלק למחיית המן. וראה רמב"ן ס"פ תצא: ויהי' סמך למקרא מגילה מן התורה. ועוד.
8. משנה מגילה ל, סע"ב. ובמג"א סתרפ"ה שם שבזה יוצא מ"ע דקריאת פ' זכור.
9. בשלח יז, ח ואילך.
10. מגילה ל, א.
11. עד שלרוב הפוסקים קריאת פ' זכור היא מ"ע מה"ת (ראה הנסמן בהערה 1).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.