146
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
עוסקת רק בסוג אחד של תרומה – התרומה למלאכת המשכן. ואפילו לפי דרשת חז"ל8, הרי רק "ג' תרומות אמורות כאן". ובמיוחד כאשר "תרומה" סתם היא התרומה הניתנת לכהן9, ואם כך כיצד ניתן לומר שהשם "תרומה" מביע את התוכן המיוחד של פרשה זו כולה, כאשר ענין התרומה נלמד בפרשות אחרות בתורה ביתר הרחבה10 מאשר תרומת המשכן כאן?
ב. תוכן הפרשה – עשיית המשכן
ועוד: התוכן המיוחד של פרשתנו הוא, בפשטות – הציווי אודות מלאכת עשיית ובנין המשכן. ולכאורה אין ענין זה מובע כלל במילה "תרומה", המבטאת רק את ההפרשה והנדבה של ישראל לצורך המשכן, אך לא את עשיית המשכן – "ועשו לי מקדש". וכיצד ניתן אפוא לומר, שתוכן הפרשה – עשיית המשכן – מובע במילה "תרומה"?
השאלה על כך אף קשה יותר: לכאורה, מתאים היה יותר, שהפרשה תפתח בפסוק11 "ועשו לי מקדש...", שהוא, היסוד והתמצית של כל הציוויים בפרשה, כולל הציווי "ויקחו לי תרומה", אשר הוא כדי לאפשר את קיום הציווי "ועשו לי מקדש". ואם כך, צריך היה לכתוב תחלה "וידבר... ועשו לי מקדש..." ורק לאחר מכן צריכים היו להופיע הציוויים אודות אופן הביצוע בפועל: "ויקחו לי תרומה..." – נדבת המשכן, ולאחר מכן אופן בניית המשכן12.
מכך שהתורה מקדימה את הציווי "ויקחו לי תרומה" לפני הפסוק "ועשו לי מקדש", מובן ההיפך, שהמילה "תרומה" מבטאת את תוכן ענין המשכן יותר מאשר הפסוק "ועשו לי מקדש"!
ויותר מכך: ענין המשכן הוא, לכאורה, ההיפך מענין התרומה: תכליתו של המשכן היא כשמו – "ושכנתי11 בתוכם"13. כלומר, לא עשיית המשכן, "ועשו לי מקדש", אלא השראת השכינה בתוך המשכן, וכל עוד אין מתקיים הענין של "שכנתי", למרות שהבנין כבר מושלם כולו, עדיין אין זה
הערות
- 8. ירושלמי שקלים פ"א ה"א. פרש"י ר"פ "אמרו רבותינו".
- 9. בברייתא דמלאכת המשכן שם: תרומה גדולה. אבל ביל"ש כאן: מתחיל תרומה (סתם), תרומת מעשר. וכ"ה להלן בברייתא שם כשמתחיל לפרט: תרומה תרומת מעשר כו' לכהנים.
- 10. ראה בס"פ קרח.
- 11. כה, ח. משכן באמת14.
- 12. וע"ד מ"ש הרמב"ן ריש פרשתנו (וראה פי' בעקב יוד, ה) הטעם ש"הקדים הארון והכפורת", אף שקדם במעשה הוא עשיית המשכן את אהלו ואת מכסהו, "כי הוא מוקדם במעלה" ד"עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון".
- 13. ראה ראב"ע כאן כה, ח.
- 14. ראה פרש"י שמיני ט, כג. וראה אוה"ח פרשתנו כה, ח סד"ה ונראה שזהו הפי' (והחילוק): ועשו לי (ותיכף נעשה) מקדש, וכאשר שרתה בו שכינה – ה"ז משכן. וראה כלי יקר (כו, א) ד"ה ואת המשכן תעשה. האדם18.
אור החיים על שמות כ״ה:ח׳ - הטקסט מספריא
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה קְרָאוֹ מִקְדָּשׁ, וְתֵיכֶף חָזַר בּוֹ וּקְרָאוֹ מִשְׁכָּן, דִּכְתִיב אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן.
וְנִרְאֶה כִּי אָמְרוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כּוֹלֶלֶת כָּל הַזְּמַנִּים, בֵּין בַּמִּדְבָּר בֵּין בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ בְּכָל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל שָׁם לְדוֹרוֹת. וּצְרִיכִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּן אֲפִלּוּ בַּגָּלֻיּוֹת, אֶלָּא שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָסַר ה׳ כָּל הַמְּקוֹמוֹת מֵעֵת שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּאָמְרוֹ (דברים יב:ט) ״כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְעָשׂוּ מִשְׁכָּן״ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁעַל אוֹתוֹ זְמַן לְבַד נֶאֶמְרָה מִצְוָה זוֹ. וְאַחַר שֶׁצִּוָּה דֶּרֶךְ כְּלָל, אָמַר פְּרָט הַנַּעֲשֶׂה בַּמִּדְבָּר שֶׁאֵינוֹ מָקוֹם לִבְנוֹת בּוֹ בִּנְיַן אֲבָנִים, שֶׁיַּעֲשֶׂה מִשְׁכָּן כַּסֵּדֶר הָאָמוּר. וְתִמְצָא שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה: מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה׳ דִּכְתִיב ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״, עַד כָּאן, וְטַעְמוֹ הוּא מִשִּׁנּוּי הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ כִּי מֵעֵת שֶׁעוֹשִׂים אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ ״לִי״, הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה, הֲרֵי הוּא מִקְדָּשׁ וְדִין קֹדֶשׁ יֵשׁ לוֹ.
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְלֹא אָמַר ״בְּתוֹכוֹ״, לוֹמַר שֶׁהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ לְשָׁכְנוֹ יִהְיֶה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּקִּיפוּ הַמִּשְׁכָּן בְּאַרְבָּעָה דְּגָלִים. וְאוּלַי כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁחָשְׁקוּ יִשְׂרָאֵל (במדבר רבה ב,ה) בִּרְאוֹתָם בְּהַר סִינַי שֶׁהָיָה בָּרוּךְ הוּא מֻקָּף בְּדִגְלֵי הַמַּלְאָכִים וְהוּא אוֹת בְּתוֹכָם, וְחִשְׁקוֹ אַהַב לִהְיוֹת כֵּן בְּתוֹכָם, וְלָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מִבּוֹחֵן לְבָבוֹת וְאָמַר וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי כְּמוֹ כֵן בְּתוֹכָם.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך ל ‹ וישב ‹ שיחה א ‹ 176 לקו"ש חכ"א ע' 146
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.