141

"מצוות שנצטוו במרה", כי יש שני אופני כתיבה:

א) "מבראשית ועד מתן תורה", את סיפור המאורעות מבריאת העולם ועד מתן תורה כתב משה לרוב בסגנון ובאופן שבו הם כתובים בתורה שלפנינו²², כיון שאין שום סיבה והוכחה לומר שהוא שינה זאת, וכפי שניתן להבין מעט מדברי רש"י עצמו: "מבראשית ועד מתן תורה". ולכן, זוהי ככתיבת פרשיות של תורה.

ב) "וכתב מצוות שנצטוו במרה", שאלה הן המצוות "שבת, כיבוד אב ואם, פרה אדומה ודינין", אותן לא היה יכול משה לכתוב ככתוב בתורה. כגון, לגבי פרה אדומה "זאת חקת התורה", "ונתתם אותה אל אלעזר הכהן" ועוד. ולכן, סביר לומר, שמשה לא כתבן כפרשיות של תורה, בנוסח שבו הן נכתבו מאוחר יותר, אלא באופן המבטא את מהות המצוות ותוכנן, כלשון רש"י "וכתב מצוות"²³. כאן לא היתה כתיבת פרשיות של תורה, אלא כתיבת מצוות²⁴.

ודומה לכך ההבדל אם "ויכתוב משה" היה לפני מתן תורה או לאחר מתן תורה, לפי הדיעות השונות.

לפני מתן תורה היו שני ענינים: פרשיות התורה²⁵, ומצוות שנצטוו במרה. ולכן היו ב"ויכתוב משה" שני סוגי כתיבה, כדלעיל – כתיבת פרשיות התורה, וכתיבת מצוות, שלא כחלק מפרשיות התורה.

אך לאחר מתן תורה אין סיבה להפריד ביניהם²⁶, אלא כל הכתיבה כולה – "ויכתוב" – היא באותו אופן. גם המצוות נכתבו על ידי משה כפרשיות התורה, שתוכנן מצוות.

ו. ה"ברית" היא על התורה ועל המצוות

בכך מובן מדוע בהגיענו אל הפסוק "ויקח ספר הברית", צריך רש"י לבאר מהו "ספר הברית":

כיון שכבר לפני כן למדנו שמשה כתב שני דברים שונים, בשני אופני כתיבה שונים, וכאן נאמר "ספר הברית" בלשון יחיד – צריך רש"י לפרש שספר הברית מורכב מאותם שני ענינים: "מבראשית ועד מתן תורה ומצוות שנצטוו במרה". בכך מודגש גם כן שהברית עם ישראל היא על שני הענינים: