ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה א

126

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"היתה מלאכה שלו מרובה משל חבירו"¹³.

אך בלאו הכי אי אפשר לחשוב שלדעת רש"י הפטור מלעזור (בשני מקרים אלו) נלמד מן הפסוק "וחדלת", ואשר על כן אין הוא מביא את המקרה של "היה בין הקברות".

– כי לפי זה קשה (לא רק מדוע מביא רש"י את הדוגמא של "זקן ואינו לפי כבודו", שאינה מוזכרת במכילתא, אלא יותר מכך): כיצד ייתכן ללמוד ממילה מיותרת אחת "וחדלת..." – שני ענינים שונים (היתרים)¹⁴: א) "זקן ואינו לפי כבודו" – שחובת הפריקה, "לפרק המשא"¹⁵, אינה דוחה את כבוד האדם. ב) "בהמת נכרי... וחדלת" – שחובת הפריקה אינה קשורה לענין צער בעלי חיים, שהרי מצד צער בעלי חיים אין חשיבות לפרט למי שייכת הבהמה¹⁶?

הכרחי לומר, שלמרות שהלימוד מ"וחדלת" אינו המקור להתיר את שני המקרים¹⁷, בכל זאת מביאם רש"י ביחד, כי בכל אופן שניהם נכללים ב"פעמים שאתה חודל"¹⁸.

ואם כך, שבה הקושיה ומתעוררת: מדוע אין רש"י מביא את הדוגמא המובאת במכילתא על פסוק זה "היה בין הקברות"¹⁹?

ג. פירוט הדוגמאות – לצורך הכנת הפסוק

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הסיבה לכך שרש"י מפרט בכלל דוגמאות.

ובמיוחד שעל הפסוק "והתעלמת" אומר רש"י "ורבותינו אמרו פעמים שאתה מתעלם וכו'" – ואינו מפרט מהן ה"פעמים שאתה מתעלם" אלא מסתפק ב"וכו'".

ודחוק ביותר לומר שבחומש דברים,

הערות

13. שנלמד ממש"נ (ראה טו, ד) אפס כי לא יהי' בך אביון (ב"מ שם).
14. וראה ריטב"א לב"מ (לב, ב). שו"ת רדב"ז ח"ז סי' אלף תקמב (הועתק בשטמ"ק שם לג, א) – דלרבנן שס"ל צער בע"ח דאורייתא ובהמת נכרי כו' חייב בפריקה, למדין הפטור דזקן ואינו לפי כבודו גבי פריקה מ"וחדלת" (ולר' יוסי הגלילי דס"ל צער בע"ח לאו דאורייתא ואצטריך קרא ללמד דבהמת נכרי כו' פטור. יליף זקן כו' גבי פריקה במכש"כ מאבידה).
15. לשון רש"י כאן.
16. כדאיתא בב"מ (לב, ב) דברייתא זו שבהמת נכרי כו' וחדלת אתיא כר' יוסי הגלילי שס"ל צער בע"ח לאו דאורייתא וראה רש"י ד"ה צער בע"ח שבת קכח, ב.
17. וי"ל שע"ד הפשט אצטריך קרא רק להפטור דבהמת נכרי כו'. אבל זקן ואינו לפי כבודו ידעינן מסברא, דכיון דבשלו לא הי' פורק אינו מחוייב בדחבירו (וראה רלב"ג כאן השרש הט'). ולהעיר שגם למ"ד צער בע"ח דאורייתא כתב הר"ן (ב"מ ל, ב) דזקן ואינו לפי כבודו פטור מסברא, דכיון דצער בע"ח הותר לתשמישם של בנ"א כש"כ לכבודם(וראהרע"בעה"תכאן:דעשה דממון..לא דחי .. כבודו של זקן זה). וביראים סי' רסח, דנלמד מהשבת אבידה שבה מפורש דזקן ואינו לפי כבודו פטור (וראה שו"ע אדה"ז חו"מ הל' עוברי דרכים וצער בע"ח סעיף ה). וראה רדב"ז שבהערה 14. ואכ"מ.
18. ע"ד שבספרי וב"מ שם הובאו ג' דוגמאות אף שהקרא לא איצטריך רק לזקן ואינו לפי כבודו. כנ"ל בפנים.
19. אף שצ"ל שרש"י מצא מדרש כזה. מ"מ אינו מובן למה שבק רש"י מכילתא על אתר ומביא מדרש בלתי מצוי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.