125

בנוסף לכך יש להבין:

א) במכילתא מובאת הדוגמא "חמור של גוי ומשאו של ישראל" ראשונה – ואילו רש"י משנה זאת ומביא אותה כדוגמא שניה?

ב) מדוע אומר רש"י, בדומה למכילתא⁵, גם את הענין "ופעמים שאתה עוזר"?

אכן, במכילתא מתאים ניסוח זה להמשך הענין – כיון ששם מדובר על שני מקרים הפוכים של "חמור... משאו" – "חמור של ישראל ומשאו של גוי" לעומת "חמור של גוי ומשאו של ישראל", ולכן "פעמים... פעמים שאתה עוזב". אך רש"י מביא רק את המקרה של "בהמת נכרי... וחדלת" – ומדוע הוא אומר "ופעמים שאתה עוזר", בעוד שאין הוא מדבר על כך בפירושו⁹?

ואם כוונתו לומר שבאופן כללי קיימת חובה של "עוזר" – הרי זה נאמר במפורש בפסוק "עזוב תעזוב". ועוד – כיצד ייתכן לומר על כך "פעמים שאתה עוזר"!

ב. "וחדלת" – שני ענינים

שונים?

לגבי הסיבה שבגללה אין רש"י מביא את המקרה של "היה בין הקברות", המובא במכילתא, ניתן היה, לכאורה, להסביר:

האיסור החל על הכהן להטמא כדי לקיים את מצות העשה של "עזוב תעזוב עמו", נובע¹⁰ מכך שבטומאת כהן יש גם מצות לא תעשה וגם מצות עשה, ומובן מאליו, שאין היא נדחית על ידי מצות עשה אחת של "עזוב תעזוב עמו"¹¹. ורש"י אינו מביא זאת¹², כי אין צורך בלימוד באמצעות יתור הלשון "וחדלת...".

בדומה לנאמר בגמרא⁶ על הלימוד מן הפסוק "והתעלמת" – "פעמים שאתה מתעלם" – שיש צורך בלימוד זה רק כדי למעט "זקן ואינו לפי כבודו", אך לא כדי ללמוד לגבי "כהן והוא בבית הקברות", וכן לא לגבי המקרה של