120

הערות

1. 16. במרכבת המשנה למכילתא כאן מפרש שהק"ו במכילתא חוזר לשיטת ת"ק לפנ"ז שהאיסור הוא מצד גילוי ערוה. והמיעוט "עליו אי אתה פוסע פסיעה גסה אבל אתה פוסע פסיעה גסה בהיכל כו'" הוא דעת ר"י שם שלדעתו אינו גילוי ערוה אלא ש"בעודו הולך למזבח טוען אברים ופדרים ודם אצל המזבח יהי' נראה עליו המצוה כמשאוי". ולכן בהיכל וקדה"ק "שקדושתן רבה .. יפסע פסיעה גסה כאדם בהול בל יזון עינו מזיו השכינה". אבל מזה שגם לר"י הלימוד הוא מסיום הכתוב "אשר לא תגלה ערותך עליו" וכן מלשון המכילתא "פסיעה גסה" (לא "יתירה" כביל"ש), משמע, שגם לדעתו שייך זה לגילוי ערוה.
2. 17. הכרחו של רש"י בכלל להביא הלימוד דהק"ו (שלכאורה הוא רק לימוד מהכתוב ואינו נוגע בפשש"מ), י"ל שהוא מזה שהכתוב מוסיף הטעם "אשר לא תגלה ערותך עליו", שהוא לא רק מיותר בפשש"מ (כמ"ש בדבק טוב כאן ובבאר מים חיים בפסוק כב), כ"א שעפ"ז יוקשה מה שדוקא במזבח נאמר "ולא תעלה במעלות", ולטעם זה צ"ל האיסור ד"לא תעלה במעלות" בכל המקדש (והרי מצינו מעלות במקדש גופא גם לפנים ממקום המזבח, לפני האולם (וההיכל) – ראה מדות פ"ג מ"ו. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ו ה"ד־ה). משא"כ באם הי' נאמר האיסור בלא טעם לא הי' בזה שום קושיא, כי ריבוי ציוויים לא נאמר בהם טעם. ומזה מוכח בפשש"מ שהטעם שבכתוב – ללמד דבר חדש בא: ק"ו לבזיון האדם (ועד"ז י"ל במה שכתב רש"י "הרי דברים ק"ו" בפסוק לפנ"ז כ, כב).
3. 18. ולהעיר שבפרש"י בכלל לא נזכר ע"ד האיסור דפסיעה גסה (הרחבת הפסיעות) על המזבח כבמכילתא (רק מפרש שזהו הטעם ד"אשר לא תגלה ערותך עליו – שע"י המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך")*. ויתרה מזה – יש מפרשים שמפרש"י בד"ה ולא תעלה במעלות "כשאתה בונה כבש למזבח לא תעשה מעלות כו'", משמע שאין האיסור בעלי' רק בעשי' (באר מים חיים. וראה רא"ם ושפ"ח ועוד (ולא כמ"ש בספר הזכרון)).
4. . ולהעיר שהרמב"ם בספר היד (הל' בית הבחירה פ"א הי"ז) לא כתב האיסור דפסיעה גסה, רק "והעולה במעלות על המזבח לוקה". אבל כתבו בספר המצות מל"ת פ. חינוך מצוה מא. ראה מל"מ ויעב"ץ לרמב"ם שם. מנ"ח שם. ולהעיר גם מהשינויים בלשון הרמב"ם: במנין המצות בריש ספר היד כותב "שלא לפסוע על המזבח", משא"כ בהכותרת להל' ביהב"ח: שלא לעלות עליו במעלות, ובסהמ"צ שם: שהזהירנו מעלות על המזבח במעלות כדי שלא יפסיע פסיעה גסה .. וכל מי שמפסיע פסיעה גסה על המזבח .. לוקה. ואכ"מ.