119
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
במכילתא נאמר לפני כן9: "אשר לא תגלה ערותך עליו, עליו אי אתה פוסע פסיעה גסה אבל אתה פוסע פסיעה גסה בהיכל ובקדש הקדשים, שהיה בדין, ומה אם מזבח הקל אסור לפסוע בו פסיעה, ההיכל וקדש הקדשים החמורים דין הוא שאסור לפסוע פסיעה גסה בהן לפי שהן חמורין, תלמוד לומר אשר לא תגלה ערותך עליו, בו אי אתה פוסע פסיעה יתירה, אבל אתה פוסע פסיעה יתירה בהיכל ובקדש הקדשים", ולאחר מכן נאמר במכילתא ה"קל וחומר" שהובא לעיל, "ומה אם אבנים...".
אך רש"י מסביר בתחילת הפסוק: "שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך, ואף על פי שאינו גילוי ערוה ממש שהרי כתיב10 ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הפסיעות קרוב לגילוי ערוה הוא, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון".
יש לומר, שבכך שה"קל וחומר" הנ"ל מובא במכילתא מיד לאחר המיעוט "עליו אי אתה פוסע פסיעה גסה אבל אתה פוסע... בהיכל ובקדש הקדשים", מתורצת שאלה העלולה להתעורר:
האיסור של "לא תגלה ערותך עליו" – "לא תנהג בהם מנהג בזיון" – איננו לכאורה, משום אבני המזבח כשלעצמן, אלא משום היותן חלק מן המזבח והמקדש, ולכן זהו ענין של קדושת ויראת המזבח, הקשור לכבוד ה', השורה על המזבח והמקדש11.
[כמצות מורא מקדש בכלל, אשר "לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי ששכן שכינתו במקום הזה"12, וכלשון ספר החינוך13 "לקבוע בנפשותינו יראת המקום ברוך הוא וחשיבותו, ועל כן הוזהרנו שלא לנהוג שם קלות ראש בשום ענין"],
כיצד ניתן אפוא ללמוד מן ה"אבנים"14, קל וחומר לגבי "חברך", כאשר ב"אבנים" יש קדושה אשר איננה קיימת ב"חברך"?
אך כיון שכבר לפני כן נאמר "עליו אי אתה פוסע פסיעה גסה אבל אתה פוסע פסיעה גסה בהיכל ובקדש הקדשים",
אשר לפי הסברה שהובאה לעיל, שהאיסור של "פסיעה גסה" קשור לכבוד המקדש וכדומה, צריך היה האיסור לחול גם15 בהיכל ובקדש
הערות
- 9. ובשינויים קלים ביל"ש וכן כמה שינויים במכילתא הנ"ל.
- 10. תצוה כח, מב.
- 11. בלשון הרמב"ן סוף פרשתנו: וטעם המעלות יראת המזבח והדורו לכבוד השם. ובאברבנאל: וכ"ז צוה ליראת המקדש כי הוא כבודו יתברך.
- 12. ספהמ"צ להרמב"ם מ"ע כא. וראה יבמות ו, רע"ב. רמב"ם רפ"ז מהלכות ביהב"ח.
- 13. מצוה מא.
- 14. להעיר מפי' מושב זקנים עה"ת כאן: קצת קשה למה הקפיד על כבוד המזבח יותר מכל כלי המקדש.
- 15. להעיר שכ"ה במכילתא דרשב"י: כשתעלה למזבח לא תהא פוסע פסיעה גסה כו' אין לי אלא למזבח לעזרות מנין ת"ל כו'. ושם: יכול לא יעשה מעלות [להיכל ולעזרות תל' לו' ולא] תעלה במעלות כו' למזבח אי אתה עושה כו'.
ספר המצוות, מצוות עשה כ״א - הטקסט מספריא
היא שצונו לירא מן המקדש הזה מאד עד שנשים בנפשנו משא הפחד והיראה וזה מיראת מקדש והוא אמרו יתעלה את מקדשי תיראו. וגדר זאת היראה כמו שזכרו בספרא אי זהו מורא לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו ולא יעשה קפנדריא ולמדוהו מקל וחומר. וכבר התבאר במקומות מהתלמוד שאין מותר לשבת בעזרה אלא מלכי בית דוד בלבד, וזהו כלן באמרו יתעלה ומקדשי תיראו, וזהו יתחייב לעולם ואפילו בזמננו זה שהוא חרב בעונותינו שרבו, ולשון ספרי אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מנין תלמוד לומר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם, ושם נאמר גם כן לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי ששכן שכינתו במקום הזה. (בהר סיני, הלכות בית הבחירה פ"ז):
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כו ‹ תצוה ‹ שיחה א ‹ 195 לקו"ש חכ"א ע' 119
תורת מנחם 1
- מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"א ע' 119
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה ג מאותו ספר יבמות ו, א
- לקוטי שיחות כרך לז תוכן ומפתח מאותו ספר יבמות ו, א
- לקוטי שיחות כרך לז קדושים קדושים מאותו ספר יבמות ו, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה א מאותו ספר יבמות ו, א
- לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה א מאותו ספר יבמות ו, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז יבמות ו, ב
- תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"א יבמות ו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג יבמות ו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב יבמות ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיח דין המבשל בשבת ז יבמות ו, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מציאה ופקדון דיני מציאה ופקדון מ יבמות ו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט יבמות ו, א