111

הערות

1. 26. ראה מדות אהרן (לבעל קרבן אהרן) לברייתא די"ג מדות שם, הועתק בשל"ה חלק תושבע"פ שצה. ב (אבל הוא דלא כהראב"ד. וראה עזרת כהנים שם).
2. 27. ראה מדות אהרן לברייתא שם בסופה (פ"ז). בפירוש הדוגמא (שבברייתא שם) "כתוב אחד אומר וירד .. הכריע השלישי כי מן השמים .. מלמד שהרכין הקב"ה כו'". וראה מכילתא פרשתנו עה"פ (כ, יט) כי מן השמים גו' ובפרש"י שם.
3. 28. שבת לט, סע"ב.
4. 29. סה"מ תרכ"ז ע' רפב־ג. רצא־ב. המשך תרס"ו ע' תלד־ה. סה"מ עת"ר ע' קכ ואילך. – ולהעיר מהענין דהלכה כדברי המכריע ע"ד הנגלה (ראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו (ע' שמו ואילך. וש"נ) פלוגתת הראשונים באיזה אופנים אומרים כלל זה). ואכ"מ.
5. 30. המשך תרס"ו שם.
6. 31. להעיר מג' האופנים באחרי רבים להטות: המיעוט ישנו וחולק, כמו שהודה להרוב, כמו שאינו (ראה כללי התוהמ"צ להרגצ'ובי – רוב ומיעוט. וש"נ). – ולהעיר שמובן שאפ"ל כהנ"ל בענין (במחלוקת) אחת בזא"ז: בתחלה ישנו וחולק בשכלו, אח"כ מתעמק יותר וכו'. ואכ"מ. וראה ס' השיחות תשמ"ט ח"ב ע' 727.
7. 32. עכ"פ בכו"כ מקומות (משא"כ כשמפרש: בדותא היא, תיובתא וכיו"ב).
8. 33. להעיר ממ"ש בכללים שבסו"ס גט פשוט (להר"ם חביב) כלל א', דכאשר ב"ד פוסק הלכה, "כיון דאמרה תורה אחרי רבים להטות, מיעוט הדיינים הם מבטלים דעתם מפני סברת הרוב .. ומצטרפים עם הרוב", ע"ש (שלכן אין הסנה' (הב"ד) חסר, הפסק הוא של כל הב"ד. וכבר האריכו בזה באחרונים. וראה הערה 31). ויומתק יותר ע"פ המבואר בפנים שגם בשכלם והבנתם של המיעוט "מונח" כפי ההלכה – דאל"כ אינו מובן: הרי פסק הלכה צ"ל ע"פ הכרעת השכל, ואיך אפ"ל שהמיעוט מצטרף עם הרוב לפסוק ההלכה כמותם? וע"פ המבואר בפנים מובן, כי בידעו שאמרה תורה אחרי רבים להטות, יתבונן ויתעמק עוה"פ ועוה"פ (והתורה על הרוב תדבר שסו"ס) הכרעת השכל דהמיעוט תשתנה ונעשית כפי פסק ההלכה. ולהעיר ממחז"ל (נגעים ספ"ט. פי"א מ"ז) "חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים". וראה לקמן סעיף יו"ד. וראה בארוכה ש"פ האזינו תש"מ, שי"ל שזהו החילוק בין ב' הדיעות (הענינים) שבסוף מס' עדיות – "להשוות המחלוקת" ו"לעשות שלום ביניהם": "להשוות המחלוקת" (ולא – "לבטל המחלוקת") מורה שנשארה דעת היחיד, אלא שבפועל עושה כהכרעת הרוב: אבל "שלום ביניהם" היינו שכולם מודים (גם בשכלם) לפסק ההלכה.