84

שיחה ב

א. סעודה שלישית – "לא תמצאוהו"

מן הפסוק¹ "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה", שבו מוזכרת המילה "היום" בקשר לאכילת המן בשבת שלש פעמים, לומדים חז"ל² את חובת אכילת שלש סעודות בשבת.

אמנם, עיקרה של הסעודה היא אכילת פת³, אך בקשר לסעודה שלישית מובאת בשולחן ערוך⁴ מחלוקת בין הפסוקים: יש דעות שגם סעודה שלישית חייבים באכילת פת, ו"יש מקילין .. שיכול לקיים סעודה שלישית בכל מאכל העשוי מחמשת המינים שמברכים עליו בורא מיני מזונות שהוא נקרא מזון, ויש מקילין עוד שיכול לקיימה גם־כן בדברים שדרך ללפת בהן את הפת כגון בשר ודגים וכיוצא בהם .. ויש מקילין עוד שאפילו בפירות יכול לקיימה"⁵.

ואדמו"ר הזקן מסיים בשולחן ערוך שלו⁶: "ואין לסמוך כלל על כל זה אלא אם כן אי אפשר כלל בענין אחר, כגון שהוא שבע ביותר ואי אפשר לו לאכול פת בלי שיצער את עצמו".

למרות זאת ידוע המנהג של רבותינו נשיאינו⁷ שנהגו בדרך כלל לא לאכול פת בסעודה שלישית. הם נהגו לצאת ידי חובת סעודה זו בטעימה כלשהי.

הסיבה לכך היא⁸: הסעודה השלישית נלמדת מהפעם השלישית שבה נכתבת המילה "היום" בפסוק, ושם אומרת התורה "היום לא תמצאוהו" – השלילה של מציאת המן. לפיכך, מתאים שבסעודה השלישית יורגש הדבר על ידי אי־אכילת פת, בדומה ל"לא תמצאוהו" – של המן – לחם.

ההסבר הפנימי לכך מבואר בתורת החסידות⁹: הסעודה השלישית של שבת היא כנגד השבת שלעתיד לבוא, כפי