47

הסובל יסורים ר"ל נשבר עד כדי איבוד ישותו ומציאותו העצמית.

והתבטלות זו היתה הכלי למתן תורה³⁴.

ה. מכות מצרים – ביטול הישות בעולם כהכנה למתן תורה

כשם שהיתה צריכה להיות (כהכנה למתן תורה) התבטלות אצל ישראל, כך היה צריך להיות גם בעולם – וזוהי מהותן של מכות מצרים^* ומפלת פרעה מלך מצרים והמושל בכיפה³⁵, של העולם כולו:

"קליפת" פרעה היא עוצמה של הרגשת ישות עצמאית, כדבריו³⁶ "מי ה' אשר אשמע בקולו", וכמוסבר יותר בהפטרה³⁷ – "פרעה מלך מצרים... אשר אמר לי יאורי ואני עשיתני".

פרעה מלך מצרים מבטא את ההתנגדות למתן תורה, הכרוך דוקא בהתבטלות מציאות האדם, כדלעיל. ועל־ידי כך שגלות ושעבוד מצרים גרמה להתבטלות אצל ישראל, היא גרמה גם למפלה ושבירה של הרגשת הישות בעולם, להתבטלות של קליפת פרעה (וממשלתו – מושל בכיפה), והכנעת ישותו העצמאית על־ידי המכות, כמסופר בסוף הפרשה³⁸ שפרעה הודה "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים".

ו. שני הטעמים בהפטרה לחורבן מצרים

ענין זה, ש"קליפת" פרעה מלך מצרים היא הניגוד למתן תורה – מובא באופן ברור יותר בהפטרה, כאמור לעיל, שבהפטרה מבוארת יותר ההוראה הנלמדת מן הפרשה:

בהפטרה מובאים בזה אחר זה שני טעמים למפלת מצרים: בתחילה נאמר³⁹ שהמפלה תגיע "יען היותם משענת קנה לבית ישראל" – משום ש"בית ישראל" סמכו על העזרה המובטחת של מצרים, והם לא קיימו את הבטחתם. ומיד לאחר מכן⁴⁰ נאמר "לכן כה אמר... הנני מביא עליך חרב... (ומסיים⁴¹) יען אמר יאור לי ואני עשיתי" – שחורבן מצרים הוא משום דברי פרעה "יאור לי ואני עשיתי".

לכאורה, שני טעמים אלה שונים זה מזה, אך בכל זאת מביאם הנביא בסמיכות ובהמשך אחד, כדלעיל. מכך מובן, ששתי עוולות אלו של מצרים באות זו כתוצאה מזו, כדלהלן.