45
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
א. שני הענינים שבהפטרה לפרשת "וארא"
ההפטרה1 של כל פרשה2 היא "מענין הפרשה". ולפי הידוע3, שבתחילה נקבעה קריאת ההפטרה במקום קריאת הפרשה4 של השבת, מובן, שההפטרה צריכה להיות "מענין הפרשה".
ואם כן, יש להבין לגבי ההפטרה של פרשתנו – "וארא": ההפטרה5 כוללת שני ענינים6 מהנבואות ליחזקאל:
א) הנבואה "על פרעה מלך מצרים... ועל מצרים כולה"7 – שהקדוש־ברוך־הוא יחריב את ארץ מצרים, עד כדי כך שאף לאחר "ושבתי את שבות מצרים" היא עדיין תהיה "ממלכה שפלה"8, ועל־ידי כך – "וידעו כל יושבי מצרים כי אני ה'"9.
ב) הנבואה אודות נבוכדראצר מלך בבל10, שמשום שהוא לכד את צור יתן לו הקדוש־ברוך־הוא "שכר פעולה"11 – "את ארץ מצרים ונשא המונה..."12.
ואין מובן: אמנם הנבואה הראשונה היא "מענין הפרשה", כי בפרשת וארא מדובר על המכות שהביא ה' על המצרים, אשר באמצעותן "וידעו מצרים כי אני ה'"13. אך תוכנה של הנבואה השניה14 הוא מתן שכר לנבוכדראצר על לכידת צור15, ומהו "מענין הפרשה"?
אמנם, שכרו היה, כדלעיל, שניתנה לו ארץ מצרים, אך בכל זאת (א) זה פרט טפל בלבד, (ב) יותר מכך, נתינת
הערות
- 1. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח ר"ס רפד. טור ורמ"א שם סתכ"ח (ס"ח).
- 2. מבראשית עד שבעה עשר בתמוז (טור (ועד"ז בשו"ע ורמ"א) סתכ"ח שם). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט (ע' 62) שי"ל שגם ההפטורות מי"ז תמוז ואילך שייכות (גם) להפרשה.
- 3. אבודרהם (שחרית של שבת). לבוש, ב"ח, ט"ז ושו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רפד.
- 4. שלכן אין פותחין מכ"א פסוקים, כנגד ז' שקראו בתורה (אא"כ סליק ענינא בבציר מהכי) – טושו"ע (ודאדה"ז) שם ר"ס רפד.
- 5. יחזקאל כח, כה ואילך.
- 6. לאחרי ההקדמה (שם, כה־כו) שבית ישראל ישבו על אדמתם "לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אותם גו'" – "מענין הפרשה" דפ' וארא ע"ד המכות ו"שפטים גדולים" (פרשתנו ז, ד) שהביא הקב"ה על מצרים; ומסיים* (שם כט, כא) "ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני ה'" – "מענין הפרשה" שע"י המכות ראו שדברי משה נתקיימו וידעו כי אני ה'. וראה רש"י פרשתנו ז, ג. – וראה לקו"ש וארא תנש"א.
- 7. יחזקאל כט, ב ואילך.
- 8. שם, יד.
- 9. שם, ו. ט. טז.
- 10. שם, יז ואילך.
- 11. לשון רש"י שם, כ.
- 12. שם, יט.
- 13. פרשתנו ז, ה.
- 14. שהיא נבואה אחרת, ובזמן אחר.
- 15. ובאבודרהם (סדר הפרשיות וההפטרות) שאומרים רק עד "וידעו כי אני ה"א" (יחזקאל שם, טז) – סיום נבואה הא' (אלא שמסיים בפסוק (שם, כא) ביום ההוא אצמיח גו').
- . גם להאבודרהם (שהובא לקמן הערה 15) שאין אומרים הנבואה ע"ד נבוכדראצר.
רש"י על שמות ז׳:ג׳ - הטקסט מספריא
ואני אקשה. מֵאַחַר שֶׁהִרְשִׁיעַ וְהִתְרִיס כְּנֶגְדִּי, וְגָלוּי לְפָנַי שֶׁאֵין נַחַת רוּחַ בָּאֻמּוֹת לָתֵת לֵב שָׁלֵם לָשׁוּב, טוֹב שֶׁיִּתְקַשֶּׁה לִבּוֹ, לְמַעַן הַרְבּוֹת בּוֹ אוֹתוֹתַי, וְתַכִּירוּ אַתֶּם אֶת גְּבוּרָתִי. וְכֵן מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, מֵבִיא פֻּרְעָנוּת עַל הָאֻמּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל וְיִירְאוּ, שֶׁנֶּאֱ' "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם … אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר" (צפניה ג'); וְאַעַפִּ"כֵ בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה, אֶלָּא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה (תנחומא):
ואני אקשה AND I WILL ALLOW [PHARAOH’S HEART] TO HARDEN — Since he has wickedly resisted Me, and it is manifest to Me that the heathen nations find no spiritual satisfaction in setting their whole heart to return to Me penitently, it is better that his heart should be hardened in order that My signs may be multiplied against him so that ye may recognise My divine power. Such, indeed, is the method of the Holy One, blessed be He: He brings punishment upon the nations so that Israel may hear of it and fear Him, as it is said, (Zephaniah 3:6, 3:7) “I have cut off nations, their corners are desolate etc. … I said: Surely thou wilt fear Me, thou wilt receive correction” (cf. Yevamot 63a). Nevertheless, in the case of the first five plagues it is not stated, “The Lord hardened Pharaoh’s heart” but “Pharaoh’s heart was hardened” (Midrash Tanchuma, Vaera 3).
רש"י על יחזקאל כ״ט:כ׳ - הטקסט מספריא
פְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר עָבַד בָּהּ. שְׂכַר פְּעֻלָּה אֲשֶׁר עָבַד בְּמִצְוָתִי בְּצוֹר, אֶתֵּן לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם:
אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי. מִצְרַיִם רָעָה, בְּמִשְׁעַנְתָּם שֶׁהִבְטִיחוּ אֶת עַמִּי, בְּעֶזְרָתָם, הֶבֶל (איכה ד:יז):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.