42

תכלית כל הבריאה היא "כל מה שברא הקדוש־ברוך־הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו"⁴⁰ – גילוי אלקות. וזאת, על ידי שרואים בברואים את התועלת שכל אחד מהם מביא לבריאה, וכך ניכר שיש אומן שעשאן, שכחו ורצונו מורגשים בדבר הנברא.

אך למעשה בנויה הבריאה, כדי שתהיה בחירה חפשית בעבודת האדם, באופן, שלא בכל דבר ניכרת בגלוי תכלית בריאתו³⁹. בכך ניתן להבחין בכמה סוגים בבריאה:

רבותינו אומרים ש"אפילו דברים שאתה רואה אותן כאילו⁴¹ הם מיותרין בעולם כגון זבובים ופרעושים ויתושין", אשר לכאורה אין הם מועילים, הרי "הן היו בכלל ברייתו של עולם שנאמר⁴² וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"⁴³ – שום דבר אינו לבטלה, כפי שהגמרא מפרטת את תועלתם של הנבראים: ברא זבוב לצרעה וכו', ולכן גם הם נכללים בכלל "כל מה שברא הקדוש־ברוך־הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו", כי על ידם מתגלה הבורא.

על כך מחדש רב אחא, שלא רק הברואים שאינם מביאים תועלת בגלוי, אלא גם הברואים אשר בגלוי הם מביאים ההיפך מתועלת – דברים מזיקים – כגון "נחשים ועקרבים" – גם הם "בכלל ברייתו של עולם", ולכן הם בכלל של "כל מה שברא... לא בראו אלא לכבודו". כי עצם העובדה שיש במהותם משהו הקשור לענין זה, למרות שהקשר הוא בכיון של ניגוד ושלילה, מוכיח, שאין הם מציאות שאינה מודעת למציאות המהווה, ומכירה רק בעצמה, "כאן נמצא כאן היה", אלא יש כאן הכרה בקיומו של מהווה ובורא, אשר יכול להכניס בתוכם מהות זו, גם אם הכרה זו שוללת ומתנגדת לבורא.

לפי זה מובנים גם דברי רב אחא "אמר להם הקדוש־ברוך־הוא לנביאים, מה אתם סבורים, אם אין אתם הולכים בשליחותי וכי אין לי שליח, ויתרון ארץ בכל היא, אני עושה שליחותי אפילו על ידי נחש אפילו על ידי עקרב": בכך הוא מדגיש שגם המזיקים לא נבראו לבטלה, אלא "לכבודו" – אפילו באמצעותם מתגלה אלקות בעולם, כפי שהיא מתגלה על ידי הנביאים. כאשר רואים שעל – ידי נחש או עקרב ניצלים מסכנה, ובמיוחד כאשר הנחש והעקרב באים להעניש את הרשעים – מתגלה, שגם מציאות שבמהותה היא הפוכה מ"תועלת", מברייתו של הקדוש־ברוך־הוא שהיא "טוב מאד"⁴⁴ – גם מציאות זו נבראה על ידי הקדוש־ברוך־הוא, כך שגם