41

ה. "אני עשיתני" – הגרוע מכל

מבין שלושה אופנים הללו, למרות שבגילוי נראה האופן השלישי גרוע ביותר, שהוא כפירה בקיום האלקות בכלל – בכל זאת יש בדרגה של "לי יאורי ואני עשיתני" פגם הגרוע יותר מהאופן השלישי:

ההסבר לכך הוא:

באופן הראשון – "קרו ליה אלקא דאלקיא" – הם מבינים שהקדוש־ברוך־הוא הוא "חיותם וקיומם" ולפיכך אין הם עוברים על רצונו. ואם כך, הם מכירים במציאות האלקות³⁶.

אפילו באופן השלישי, הרי עצם העובדה שהם מתנגדים ומכחישים את מציאות ה', מוכיחה שענין האלקות "נוגע" להם, ומשום כך הם מחפשים דרך להתנגד לה³⁷ ולהכחיש את מציאות ה'. ויוצא, שעל ידי עצם ההתנגדותם יודעים³⁸ שקיימת מציאות האלקות, המגיעה עד אליהם, למטה מטה.

לעומת זאת, פרעה טוען "לי יאורי ואני עשיתני". כלומר, ש"מציאותו מעצמותו" – באמצעותו אין מוזכרת כלל מציאות ה'. גם הענין ש"קרו ליה אלקא דאלקיא" אינו קשור אליו. אלא, המציאות שלו קיימת בפני עצמה – "אני עשיתני", הוא חש שהוא ישות ומציאות עצמאית לגמרי, ולכן אין בקיומו שום ביטוי וקשר לאלקות, ואפילו לא קשר בדרך של שלילה והתנגדות.

ו. "כל מה שברא...

לכבודו"

בדומה לשלושת האופנים הללו הקיימים באומות העולם ביחסם למציאות האלקות, ניתן למצוא זאת גם בנבראים שבעולם הזה:

"כל מה שברא הקדוש־ברוך־הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה"¹⁵, וכפי שמובן גם בהגיון הפשוט, כל פעולה של הקדוש־ברוך־הוא היא לצורך תכלית ומטרה, וניתן לראות את התכלית בכל דבר בבריאה; כפי שניתן להבין בקל־וחומר הנלמד מן האדם, שכאשר אומן יוצר כלי, הרי מטרת הכלי באה לידי ביטוי בצורתו של הכלי³⁹.