ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה א

27

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. "וארא אל אברהם..."

על הפסוקים¹ שבתחילת הפרשה – "וארא אל אברהם... וגם הקימותי את בריתי אתם..." – מביא רש"י² שני פירושים:

א) שתוכנם של פסוקים אלו מהווה הקדמה³ לפסוקים הבאים⁴ "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל... לכן אמור לבני ישראל... והוצאתי אתכם...": כיון שהקב"ה הבטיח לאבות וכרת עמם ברית "לתת להם את ארץ כנען"⁵, והוא עדיין לא קיים זאת, לכן אומר הקב"ה "וגם אני שמעתי... ואזכור את בריתי. לכן אמור...", שעתה הוא יקיים את ההבטחה.

ב) "ורבותינו דרשוהו לענין של מעלה שאמר משה⁶ למה הרעותה⁷, שפסוקים אלו קשורים לענין הקודם ומהווים תשובה לדברי משה "למה הרעותה"³ – הם מבטאים את מעלת האבות: "לא אמרו לי מה שמך... ולא הרהרו אחר מדותי", לעומת משה – "ואתה אמרת מה שמו... למה הרעותה".

ולאחר הפירוש השני, ממשיך רש"י ואומר: "ואין המדרש מתיישב אחר המקרא מפני כמה דברים... (והוא שואל על כך שתי שאלות⁸, ולאחר מכן הוא מסיים) לכך אני אומר יתיישב המקרא על פשוטו, דבר דבור על אופניו⁹, והדרשה תדרש, שנאמר:¹⁰ הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע, מתחלק לכמה ניצוצות".

בפשטות נראה שכוונת רש"י היא:

(א) שבדרך הפשט אי אפשר לקבל את פירוש המדרש, כי אין הוא "מתיישב אחר המקרא" – והרי רש"י קובע במקומות רבים¹¹ את הכלל "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא" והוא מביא רק "אגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו"¹².

(ב) מצד שני מבהיר רש"י, שאין הכוונה לומר, שלפירוש המדרש אין מקום בכלל בין פירושי התורה, כי אם

הערות

1. ו, ג־ד.
2. עה"פ ובפסוק ט שם.
3. ראה רא"ם ריש פרשתנו (ד"ה על שהקשה). גו"א וצידה לדרך שם. דברי דוד (להט"ז) ו, ט. באר יצחק שם (וריש פרשתנו). ועוד. ויש שפירשו באו"א. ואכ"מ.
4. שם, ה־ו.
5. שם, ד.
6. שמות ה, כב.
7. בה"א לבסוף! שלא כרגיל כלל – ראה פסוק שלאחריו "הצלת" בלא ה"א. וכן בכ"מ! וראה מסורה בנוגע להרעותה. – וראה בחיי ומגלה עמוקות עה"ת כאן. דמרמזת על מדת הדין.
8. ובמושב זקנים עה"ת עה"פ – שג' קושיות יש כאן. ע"ש.
9. ע"פ משלי כה, יא.
10. ירמי' כג, כט.
11. רש"י בראשית ג, ח. שם, כד. ועד"ז בכו"כ מקומות.
12. ל' רש"י בראשית ג, ח. ועד"ז בעוד מקומות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.