243

שיחה ג

א. יולדו על ברכי יוסף

בסוף הפרשה¹ מצטט רש"י את המילים "(גם בני מכיר... יולדו) על ברכי יוסף", ומפרש: "כתרגומו, גדלן בין ברכיו".

בפשטות מסבירים, שקשה לרש"י הביטוי "יולדו על ברכי יוסף" – כיצד ייתכן לומר ש"בני מכיר" נולדו "על ברכי יוסף"? לכן מפרש רש"י, שכוונת הפסוק איננה שהם נולדו "על ברכי יוסף", אלא ש"גדלן בין ברכיו".

אך יש להבין: הסבר זה עצמו, שכוונת הפסוק היא "גדלן...", ניתן לפרש בשני אופנים:

א) כפי שמסביר אבן־עזרא, שהמשמעות של "יולדו" כאן היא "גודלו".

ב) כפי שאומר התרגום על "יולדו על ברכי יוסף" – "אתילידו ורבי יוסף", שמכך מובן² שהמילים "ורבי יוסף" אינן קשורות לפירוש של "יולדו" אלא למילים "על ברכי יוסף"³, וכמו מקרא קצר. והמשמעות היא: "ובני מכיר... יולדו (ולאחר מכן) ויהיו על ברכי ("ורבי") יוסף" – הוא גדלם.

רש"י אינו סובר כדעת האבן־עזרא⁴, אלא כפי שהוא אומר במפורש "כתרגומו". ולכן (א) הוא איננו מצטט ב"דיבור המתחיל" את המילה "יולדו", שהרי הוא מפרש רק את המילים "על ברכי יוסף". (ב) הוא אומר "גדלן" (ולא "גודלו", המתאים ל"יולדו").

ותמוה: מדוע מסביר רש"י "כתרגומו", שלפי זה יש לומר בדוחק שהפסוק הוא כ"מקרא קצר", ואינו מסביר שהמשמעות של "יולדו" כאן היא "גודלו"?

ואין להשיב, שלפי הפשט קשה לפרש ש"יולדו" משמעותו "גודלו", כי אנו מוצאים שרש"י עצמו מפרש בפרשת במדבר⁵ "ואלה תולדות אהרן ומשה" – "ונקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה .. שכל המלמד את בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".

רואים, ש(גם) לפי הפשט יכולה להיות המשמעות של "לידה" באופן של "למדן תורה" – לידה ברוחניות, ועל־אחת־כמה־וכמה בעניננו, שהוא גדלם⁶ בכל התחומים של גידול בנים, ולא רק בתחום אחד של לימוד תורה.