225

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

זה בדומה לענין הכיבוש, שביטולם איננו מצד ענינים ומציאותם, אלא מצד אלקות שנעלית לגמרי מן העולם.

יא. ההבדל בין הדעות השונות

וזהו ההבדל, ביחס להשפעה על העולם ועל שבעים השרים, בין הפירוש בפרק דרבי אליעזר "נתיחסו כל הזכרים ששים ושש ויוסף ושני בניו... הקדוש־ברוך־הוא נכנס עמהם", וכן לפי הדעה שיעקב השלים עמהם, לבין הדעה שיוכבד השלימה את המנין:

לפי הדעה ש"נתיחסו כל הזכרים ששים ושש ויוסף ושני בניו", הרי החידוש הוא באופן של כיבוש75, ביטול מציאותם לחלוטין, כפי שנאמר במדרש76 על יוסף: "ויוסף הורד מצרימה77 שלט בהון. כנאמר78 וירד מים עד ים כבש בהון". וכיון שזה נובע מהדרגה שמעל לעולם, צריכה להיות בכך השלימות של דרגת אלקות שמעל להשתלשלות, נתינת כח של הקדוש־ברוך־הוא – בחינת סובב כל עלמין – נכנס עמהם, ולפחות של יעקב – נשמה דאצילות.

מצד בחינת מלכות75, שהביטול הוא מצד מציאותם עצמם, ולכן מתעוררת על ידי כך יותר האמונה אצל אומות העולם79 למטה, אצל פרעה ומצרים – נוצרה השלימות של שבעים הנפש באמצעות יוכבד, שדוקא היא "השלימה את המנין", ולא נאמר "השלימה עמהם".

יב. ההבדל בין הפירושים מקביל לדרגת המפרשים

ויש לומר, שההבדל בין הפירושים הוא בהתאם להבדלי הדרגות של מפרשי פירושים אלו.

פרקי דרבי אליעזר והמדרש בכלל – האגדה שבתורה, שרוב סודות התורה80 שהיא חכמת הקבלה וידיעת ה' גנוזים באגדות81, שייכים לחלק התורה הנעלה מהתלבשות בעולם82, ולכן אין למציאות העולם חשיבות בחלק זה. ולכן לפי דעות אלו הפירוש העיקרי הוא ש"הקדוש־ברוך־הוא נכנס עמהם במנין", שלפי זה הכיבוש הוא באופן

הערות

  1. 75. להעיר מאוה"ת בא (ע' רסט): י"ב שבטים דאצי' הם דכורין וי"ב שבטים דמל' הם נוקבין והאיש דרכו לכבוש משא"כ האשה כי רגלי' יורדות.
  2. 76. בב"ר פפ"ו, ב.
  3. 77. וישב לט, א.
  4. 78. תהלים עב, ח.
  5. 79. ראה אוה"ת ויחי (כרך ה) תתקצג, א ואילך, דבחי' השבטים הו"ע הבירורים דע' שרים כו' אך בברכת יוסף לא הזכיר ענין הבירור, שהוא מובדל בערך מכל בחי' הבירורים דכל השבטים כו'.
  6. 80. ראה לגבי ר"א בן הורקנוס (בעל הפדר"א) בפרט בזח"א קמה, ב. ז"ח (מדרש הנעלם) ז, רע"א. פרש"י קהלת א, ט מחגיגה (יד, ב). והאריך בזה ברד"ל במבוא לפדר"א קונטרס שם האחד אליעזר ס"ד.
  7. 81. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ב. וש"נ.
  8. 82. ראה לקו"ת ויקרא (ה, ד) דשליש במדרש אגדות הוא בחי' רביעית (עולם האצילות – לקו"ת בלק (סט, ג) הנסמן בלקו"ת ויקרא שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.