ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כ מקץ שיחה א

196

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ורבו"⁵², הרי כל עוד לא ברור כי קיים מצב של "שני רעבון", מובן כי בדרך הפשט אסור להמנע מפריה ורביה, אסור לבטל מצות עשה מחמת ספק שיתכן ואלו הם "שני רעבון".

ועל פי זה מתורצת ממילא השאלה הנ"ל מיצחק ולוי – אצל יצחק היה (כדיוק לשון רש"י²⁷) רק "שנת רעבון" (לא "שני רעבון"); ובדומה לכך אצל לוי, שהיה זה בתחילת (שלושת החדשים) של שנת הרעב השנית (משום שיוכבד נולדה בסוף השנה השנית של הרעב) – עוד לפני שנוצרה חזקה⁵³ של "שני רעבון".

מה שאין כן יוסף ידע ובאופן ברור שהרעב הנוכחי הוא חלק מהנהגה מיוחדת, ומתחילות כעת "שבע שני רעב" – כמסופר ובארוכה בפרשה פתרונו של יוסף, "את אשר אלקים עושה .. יהיו שבע שני רעב"⁵⁴ – לכן אצלו חל האיסור מיד מהיום הראשון⁵⁵.

ולכן "מכאן" לומדים, שבכל מקרה בו יודעים בוודאות כי אלו "שני רעבון" (שהדבר הופך לחזקה), אזי "אסור לאדם לשמש מטתו".

ז. לוי לא חשש שזו תקופת רעב – כי לא ידע שיוסף פתר החלום

לכאורה ניתן לשאול: בוודאי נתפרסם אז פתרונו של יוסף לחלום פרעה, שיגיעו "שבע שני רעב", ובפרט שכבר ראו שהדבר מתקיים בפועל – אם כן מדוע לוי לא חשש מאיסור זה?

והתירוץ בפשטות: לוי לא ידע אז שפותר החלום הוא יוסף⁵⁶, ואדרבא – ידעו שזהו נער, עבד⁵⁷, וכמו כן ידעו שחרטומי פרעה, פותרי החלומות הקבועים של מלך מצרים לא אמרו כך וכו' – הרי שאסור לו לסמוך על חלום פרעה ועל פתרון של נער עבד ולבטל בשל כך את ציווי השם של "פרו ורבו".

הערות

52. בראשית א, כח (וברש"י "מצווה כו'"). נח ט, ז וברש"י.
27.
53. להעיר מלקו"ש שם (ע' 220 ואילך) אימתי הוי חזקה בב' פעמים או ג' פעמים. ע"ש. – [וי"ל דכאן תלוי בשנים דוקא (ולא – בכל זריעה בפ"ע. ולהעיר מב"ב רפ"ג במשנה (בשדה אילן כו'). שם כח, ב) – כי החזקה מורה שהוא זמן של רעב (כבפנים בארוכה); וכמובן ג"כ מלשון רש"י אצל יצחק, שהי' "שנה קשה" מכיון שהי' "שנת רעבון"].
54. פרשתנו מא, כה ואילך.
55. ואולי יש לומר שזוהי הכוונה בתי' המפרשים (מושב זקנים עה"ת ועוד. וראה טור הארוך וגו"א כאן) דרק יוסף נאסר מפני שהי' יודע כמה זמן יהי' הרעב*, משא"כ לוי שלא הי' יודע
56. כפשטות הכתובים. וראה ר" ומפרשים שצויינו בהערה 24.
57. ובפרט ע"פ פרש"י שם (מקץ מא, יב). חסיד, דרק כגון נביא ששמע מפי הקב"ה שעתיד להיות רעב כמו יוסף אסור כו'. דדבריו תמוהין (כמו שהקשה בפתח עינים תענית שם) שהרי מפורש "אסור לאדם כו'". וע"פ המבואר בפנים שי לתרץ, כי כוונתו רק קודם שעברו (החזקה ד)שני רעבון.
. ברבותינו בעה"ת כאן הביא בשם ר' יהודה לא נאסר לו – דלפי פשוטו דבריהם תמוהין (כמו שהקשה החיד"א (פתח עינים תענית שם. פני דוד פרשתנו אות ד) בשם נמוקי רבינו ישעי' לחומש), דא"כ כל אדם יהי' מותר לשמש בשני רעבון שהרי אינו יודע כמה שנים יהי' הרעב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.