187
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ה. ההסבר לירידת יוסף למצרים באמצעות מכירתו על ידי אחיו
לגבי מכירת יוסף נאמר בזהר23: "גרים קודשא־בריך־הוא כל דא בגין לקיימא גזירה דגזר בין הבתרים" – הקדוש־ברוך־הוא גרם לכך שאחי יוסף ימכרו אותו, כדי שתתקיים גזירת ברית בין הבתרים, שישראל ירדו לגלות מצרים.
ובזהר מוסבר24, שהסיבה לכך שיוסף היה צריך לרדת למצרים דוקא באמצעות מכירתו על ידי אחיו
– שהרי, לכאורה: כדי שתתקיים גזירת ברית בין הבתרים יכול היה יוסף להגיע למצרים באופן ש"יד אחיו אל תהי בו"25 –
אלא, הסיבה לכך היא, משום שעל ידי כך שבני יעקב שלטו על יוסף, בהשלכתו לבור ובמכירתו "כאדון המוכר את עבדו"25, לפני ירידתו למצרים, הוא נעשה "עבד של אחיו"26,
ובאמצעות זאת נגרם, שכאשר ירדו בני ישראל לאחר מכן למצרים, לא התאפשרה למצרים שליטה מוחלטת עליהם, כשם שהיתה להם על עבדיהם האחרים, ש"לא היה עבד יכול לברוח ממצרים"27. ולהיפך: כיון שהמצרים נעשו עבדי יוסף, ויוסף היה "עבד בני ישראל"25, יוצא, ש"ישראל דשלטו על כולהו".
ו. המשמעות הפנימית של מכירת יוסף
מהסבר זה של הזהר מובנת המשמעות הפנימית של מכירת יוסף המודגשת בתורה, שבלי להתחשב בכוונה השלילית שהיתה לאחי יוסף, הרי למעשה, צמחה מכך טובה – "למחיה שלחני... לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה"28,
לא זו בלבד שהמכירה גרמה לתוצאה טובה לישראל, כאשר יוסף נתמנה לאחר מכן למשנה למלך, אלא שהמכירה עצמה נתנה כח "לשום לכם שארית... לפליטה גדולה" – לגאולת מצרים.
יוצא, שמכירת יוסף גרמה לדבר והיפוכו: מצד אחי יוסף, שכוונתם במכירה היתה שייהפך לעבד, גרמה המכירה לגלות מצרים. ומצד "גרים קודשא־בריך־הוא כל דא" – מצד כוונתו ורצונו של הקדוש־ברוך־הוא במכירה – ניתן על ידי כך הכח לגאולה.
הערות
- 23. פרשתנו קפד, רע"א. וראה גם סוטה יא, רע"א. רש"י פרשתנו לז, יד. – חילוקי הלשונות בין הזהר והש"ס (ורש"י) נתבארו בשיחת מוצאי ש"פ וישב תשל"ט.
- 24. ראה בכ"ז אור החמה (וברא"ג שהובא שם) ומקדש מלך לזהר שם.
- 25. ל' האור החמה שם.
- 26. לשון המקדש מלך שם. ואף שהם בעצמם מכרוהו – ה"ז מוכר עבדו לנכרי ולחו"ל כו' דיצא לחירות (אבל) צריך גט שחרור (גטין מג, ב). ואכ"מ.
- 27. רש"י יתרו יח, ט.
- 28. ויגש מה, ה־ז.
רש"י על בראשית ל״ז:י״ד - הטקסט מספריא
מעמק חברון. וַהֲלֹא חֶבְרוֹן בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן (במדבר י"ג), אֶלָּא מֵעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ (בראשית ט״ו:י״ג):
ויבא שכמה. מָקוֹם מוּכָן לְפֻרְעָנוּת, שָׁם קִלְקְלוּ הַשְּׁבָטִים, שָׁם עִנּוּ אֶת דִּינָה, שָׁם נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה (מלכים א י"ב):
מעמק חברון FROM THE VALE OF HEBRON — But was not Hebron situated on a hill, as it is said (Numbers 13:22) “And they went up into the South and they came unto Hebron” why then does it state that Jacob sent him from the עמק, (the vale, the deep part) of Hebron? But the meaning is that Jacob sent him in consequence of the necessity of bringing into operation the profound (עמוקה) thought of the righteous man who was buried in Hebron (Midrash Tanchuma, Vayera 22) — in order that there might be fulfilled that which was spoken to Abraham when the Covenant was made ‘between the parts” (cf. 15:13), “thy seed shall be a stranger etc.”
ויבא שכמה AND HE CAME TO SHECHEM — A spot foredestined to be the scene of misfortunes: there the sons of Jacob sinned (by selling Joseph), there Dinah was maltreated, there the kingdom of the House of David was divided, as it said (1 Kings 12:1) “And Rehoboam went to Shechem etc.” (Sanhedrin 102a).
רש"י על שמות י״ח:ט׳ - הטקסט מספריא
ויחד יתרו. וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִ"אַ נַעֲשָׂה בְשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין, מֵצֵר עַל אִבּוּד מִצְרַיִם, הַינוּ דְּאָמְרֵי אִינָשֵׁי "גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לָא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְּאַפֵּיהּ":
על כל הטובה. טוֹבַת הַמָּן וְהַבְּאֵר וְהַתּוֹרָה, וְעַל כֻּלָּן אשר הצילו מיד מצרים; עַד עַכְשָׁו לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ מְסֻגֶּרֶת, וְאֵלּוּ יָצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא (מכילתא):
ויחד יתרו AND JETHRO REJOICED — This is its literal meaning. A Midrashic comment is: his flesh became full of prickles (חדודין — his flesh crept with horror) — he felt grieved at the destruction of Egypt. That is what people say (what the common proverb says): A proselyte even though his heathen descent dates from as far back as the tenth generation, do not speak slightingly of an Aramean (any non-Jew) in his presence (Sanhedrin 94a).
על כל הטובה FOR ALL THE GOODNESS — the goodness in giving the Manna and the well and the Torah — and he rejoiced above all these (more especially), אשר הצילו מיד מצרים THAT HE HAD DELIVERED THEM OUT OF THE HAND OF EGYPT — Until now no slave had ever been able to escape from Egypt because that land was closely shut in on all sides, but these had gone forth six hundred thousand in number (cf. Mekhilta).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ד חג הסוכות שיחה א מאותו ספר גיטין מג, א
- לקוטי שיחות כרך כ וישב שיחה א מאותו ספר גטין מג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו גיטין מג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה גיטין מג, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א גיטין מג, א
- תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג גיטין מג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג גיטין מג, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד גיטין מג, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל גיטין מג, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קג גיטין מג, א
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת מו גיטין מג, א
- שו"ת תורת שלום שונות סימן א גיטין מג, ב