ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כ וישב שיחה א

185

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. שני התשלומין לעוון מכירת יוסף

בקשר לכך שאחי יוסף מכרו את יוסף "בעשרים כסף"¹, נאמר בירושלמי²: "לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף יהיה כל אחד ואחד פודה את בנו בכורו בעשרים כסף (שהן חמש שקלים) .. לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל אחד ואחד מהם טבעה (שתי כסף – מחצית השקל) לפיכך יהיה כל אחד ואחד נותן שקלו – טבעה".

כלומר, מפני מעשה מכירת יוסף "התחייבו"³ ישראל בשני סוגים של "תשלומין" – פדיון בכור ומחצית השקל.

מפרשים⁴ מסבירים את הקשר ביניהם:

מחצית השקל היא "כופר נפשו"⁵, ועל פי הידוע⁶, שמפני עוון מכירת יוסף נגזר עונש הגלות לדורות. כלומר, מכירת יוסף היא "חטא נמשך" הדורש כפרה לדורות – "כופר נפשו" של מחצית השקל שחייבים ישראל לתת.

והטעם של פדיון הבן – "ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים... על כן אני זובח לה'... וכל בכור בני אפדה"⁷ – קשור לכך, שעקב מכירת יוסף, בכורה של רחל, היו גם "בכורי ישראל" בכלל סכנה, אלא "ה' עשה להם נס ולפיכך הוצרכו פדיון לדורות"⁸.

אך יש להבין: מדוע גרם עוון מכירת יוסף לכך שישראל יחוייבו בשני סוגי תשלומין⁹ – הן פדיון הבן והן מחצית השקל?

ב. יש קשר הדוק בין מחצית השקל לבין פדיון בכור

בנוסף לכך קשה: בירושלמי¹⁰ כתובים שני עניני התשלומין בהמשך

הערות

1. פרשתנו לז, כח.
2. שקלים פ"ב סה"ג. וכ"ה בב"ר פרשתנו עה"פ (פפ"ד, יח)*. ועוד.
3. ביפה תואר שם, שמכירת יוסף היא טעם רק על ערך הפדיון, וכן על הסך של מחצית השקל (וראה פי' "הכותב" לע"י שקלים שם). אבל בנזר הקדש (הארוך) לב"ר שם הוא כבפנים.
4. נזר הקדש שם.
5. ר"פ תשא.
6. זח"ב (בתוספות) רעו, א. זהר חדש פרשתנו (כט, א). ובכ"מ. ולהעיר משבת י, ב ותוד"ה ה"ג שם.
7. בא יג, טו.
8. ל' נזר הקדש שם.
9. ולא משמע שזוהי פלוגתא. וראה הלשון בב"ר שם: א"ר יהודה כו' (ולא ר' יהודה אומר). וראה לקמן בפנים.
10. שקלים שם. וכן בפסיקתא דר"כ פ' שקלים.
. בב"ר שם מכרתם בנה של רחל כו' לפיכך יהי' כאו"א מפריש ערך בנו ה' סלעים. וראה רש"י, יפה תואר ופי' מהרז"ו לב"ר שם. חזקוני פרשתנו עה"פ. ובב"ר הוצאת טהעאדאר (אלבק): מפריש ה' סלעים של בן (בלי תיבת "ערך").

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.