169

קטנות אף לגבי התקופה שלפני פטרבורג:

כאשר כותשין זית, הרי בהיותו תחת הלחץ, אין לזית אף משתי המעלות: אין לו את המעלה המאוחרת יותר – כי עדיין לא הפיקו ממנו את השמן שעשוי להאיר את כל העולם, ואין לו את המעלה הקודמת, שהיתה לו בהיותו פרי, אשר למרות שלפני הכתישה לא יכלו להשתמש בשמנו למאור – אך הוא היה פרי מאכל. ואילו בתקופת הכתישה מאבד הזית גם מעלה זו^*.

אותו דבר מובן גם לגבי תקופת המאסר בפטרבורג. לא זו בלבד שהפצת המעיינות לא היתה אז עדיין מורחבת כמו לאחר פטרבורג, אלא שאז, בשעת המאסר, אף לא יכולה היתה להתקיים הפצת החסידות באופן שפעל אדמו"ר הזקן לפני פטרבורג.

ענין זה, שבתקופה ההיא לא היתה אפשרות להפיץ חסידות, קשור גם לאדמו"ר הזקן עצמו, כפי שמובן לגבי אברהם אבינו, כאשר לא יכול היה לקיים גמילות חסדים בהכנסת אורחים משום שלא היו כלל אורחים²⁷. וכל־שכן: כאן מדובר לגבי גמילות חסד בגשמיות ולערביים ולפני מתן־תורה – על־אחת־כמה־וכמה כאשר מדובר לאחר מתן־תורה, וליהודים, ולגבי תלמוד תורה²⁸, ואף יותר מכך: תלמוד תורה של רבים, ועל־אחת־כמה־וכמה פנימיות התורה²⁹.

ולכן הוא כתב "קטנתי...".

ו. בקשת יעקב ונשיאי ישראל חוזרת בכל שנה עבור כל יהודי

בכל שנה ושנה חוזרים על עצמם הענינים³⁰, וכיוון שכל הענינים מתחילים בתורה, לפיכך קוראים בתורה בשבת הסמוכה לי"ט כסלו³¹, או בי"ט כסלו עצמו "קטנתי מכל החסדים...".

וזוהי בקשתו של יעקב אבינו ושל נשיאי ישראל – וכמובא ב"קהלת יעקב"³² ש"נשיא" הוא בראשי תיבות "ניצוצו של יעקב אבינו" – ובמיוחד בקשתו של אדמו"ר הזקן –