168
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אלקים ממש ביתר שאת מלפנים"18 צריכה עבודת ה' להיעשות "ביתר שאת מלפנים", ואם עבודתו איננה כך, הרי הוא בבחינת ירידה ונפילה וקטנות19.
ה. הירידה בהפצת החסידות בעת המאסר
כך יובן גם בקשר לאדמו"ר הזקן:
ידוע20, שהענין של "יפוצו מעינותיך חוצה" על־ידי אדמו"ר הזקן התחיל בעיקר לאחר ביאתו מפטרבורג. עובדה זו מצביעה על ההתעלות הגדולה שאליה הגיע אדמו"ר הזקן לאחר פטרבורג יחסית לגדלות לפני פטרבורג21. ובין הגדלות שלפני פטרבורג לבין גדלותו, הנעלית יותר, שלאחר פטרבורג, היה אצלו הענין של "קטנתי" – מאסרו של אדמו"ר הזקן.
המאסר היה כרוך ביסורים עצומים ורבים. כפי שידועים22 דבריו של הרב מברדיטשוב לאדמו"ר הזקן בקשר למאסר: מדוע לקח אדמו"ר הזקן על שכמו כל־כך הרבה – "כל כך הרבה יסורי כלל ישראל, יסורים של מעלה, יסורי הנפש ויסורי הגוף שלך, והרי יכלו להשיג זאת באמצעות כחות מקיפים". דברים אלו אמר הרב מברדיטשוב לגבי היסורים שהיו כרוכים במאסר עצמו, ולאחר מכן – עוד היו היסורים שסבל אדמו"ר הזקן בשלוש השעות שלאחר המאסר, אשר היוו עבורו "צער גדול יותר מכל המאסר"23.
ומובן, שבגלוי24 היתה זו קטנות ונפילה אפילו יחסית לדרגת הגדלות הקודמת של אדמו"ר הזקן.
כפי שאנו רואים מדבריו של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע25, שלמרות שקשה לומר כך, בכל זאת, כך הוא הדבר, שגילוי האור אשר הגיע לאחר פטרבורג היה בדומה לדברי חז"ל26 "הזית כשכותשין אותו מוציא שמנו". מן המשל מובן, שבשעת המאסר היתה
הערות
- 18. לשון אגה"ק שם.
- 19. גם י"ל דענין ד"חטא" הוא בדוגמת ענין "דקדוקי מצות" שבפע"ח ושער הגלגולים שם [ועפ"י פירוש זה יובן יותר מה שיעקב ירא שימסר ביד עשו. דלפירוש "חטא – חסרון", הוא רק העדר מציאות (בדוגמת "נתמעטו זכיותי"), שהתוצאות הן העדר – העדר שכר, אבל גם העדר עונש (אבל ראה הערה 17)] ובפרט שמשנה – בפע"ח – הל' ממש"כ לפני זה "עבירות קלות" – כי אפילו זה אינו. ולכן שייך לאמר שנדמה ליעקב (ולאדה"ז) שישנו בו. וכן מפורש בשער הגלגולים שם, שמחלק (בנוגע לכל אדם) ומונה על הסדר: עונות חמורים, חטאים קלים מהראשונים, דקדוקי מצות שהם כחוט השערה (ולהעיר ממה שמפרש שם לאח"ז בחכם אחד גדול שנענש על "הדקדוק הקל", "גם נענש" על הליכת ד' אמות בשבת ברה"ר ומעט עפר במנעליו בלי ידיעתו). ולשון אגה"ק: שנדמה בעיניו שחטא, זה שנדמה בעיניו י"ל שהוא ע"ד מרז"ל (מו"ק יח, סע"ב) שגם בזה ב' אופנים: א) נחשד מפני שיש בו – עכ"פ מעין זה. ב) אין בו כלל, ונחשד (בנדו"ד – בעיני עצמו) מפני סיבה צדדית (ביטול ביותר וקטנות שבינתיים).
- 20. תורת שלום ע' 112.
- 21. ראה לקו"ד ח"א כב, סע"ב ואילך.
- 22. לקו"ד שם כט, א.
- 23. שם מ, ב.
- 24. ראה לעיל הערה 15.
- 25. תורת שלום ע' 26.
- 26. ראה מנחות נג, ב. שמו"ר פל"ו, א.
שמות רבה ל״ו:א׳ - הטקסט מספריא
וְאַתָּה תְּצַוֶּה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה יא, טז): זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ, וְכִי לֹא נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא כַּזַּיִת הַזֶּה בִּלְבָד, וַהֲלוֹא בְּכָל מִינֵי אִילָנוֹת נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל, בְּגֶפֶן וּתְאֵנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּאֵנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ, כַּתָּמָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, ח): זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר. כָּאֶרֶז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, יג): כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. כֶּאֱגוֹז, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ו, יא): אֶל גִּנַת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, וּקְרָאָן בְּכָל מִינֵי שְׁלָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, וּבָא יִרְמְיָה לוֹמַר: זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר, אֶלָּא מָה הַזַּיִת הַזֶּה, עַד שֶׁהוּא בְּאִילָנוֹ מְגַרְגְּרִין אוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִן הַזַּיִת וְנֶחְבָּט, וּמִשֶּׁחוֹבְטִין אוֹתוֹ מַעֲלִין אוֹתוֹ לַגַּת וְנוֹתְנִין אוֹתָן בַּמַּטְחֵן, וְאַחַר כָּךְ טוֹחֲנִין אוֹתָן, וְאַחַר כָּךְ מַקִּיפִין אוֹתָן בַּחֲבָלִים, וּמְבִיאִין אֲבָנִים וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין אֶת שַׁמְנָן. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, בָּאִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְחוֹבְטִין אוֹתָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְחוֹבְשִׁים אוֹתָן וְכוֹפְתִין אוֹתָם בְּקוֹלָרִין וּמַקִּיפִין אוֹתָן טַרְטְיוֹטִין, וְאַחַר כָּךְ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה לָהֶם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כג): וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֵן (דברים ד, ל): בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ (דברים ל, לא): כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ, הֱוֵי: זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר. דָּבָר אַחֵר, מָה רָאָה יִרְמְיָה לִמְשֹׁל אֲבוֹתֵינוּ כַּזַּיִת, אֶלָּא כָּל הַמַּשְׁקִין מִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה, וְהַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מִתְעָרֵב אֶלָּא עוֹמֵד, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָם מִתְעָרְבִים עִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם. דָּבָר אַחֵר, כָּל הַמַּשְׁקִים אָדָם מְעָרֵב בָּהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תַּחְתּוֹן וְאֵיזֶה עֶלְיוֹן, אֲבָל הַשֶּׁמֶן אֲפִלּוּ אַתָּה מְעָרְבוֹ בְּכָל הַמַּשְׁקִין שֶׁבָּעוֹלָם הוּא נָתוּן לְמַעְלָה מֵהֶן. כָּךְ אֲבוֹתֵינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נִצָּבִים לְמַעְלָה מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן, הֱוֵי: זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר. דָּבָר אַחֵר, זַיִת רַעֲנָן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים מח, ג): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, מַהוּ יְפֵה נוֹף, לָשׁוֹן יְוָנִי קוֹרִין לְכַלָּה נִמְפִּי, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, שֶׁלֹא הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֵצֵר כְּשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, לָמָּה, שֶׁהָיָה אָדָם נִכְנָס לְשָׁם מָלֵא עֲוֹנוֹת, וְהָיָה מַקְרִיב קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, אֵין שִׂמְחָה גְדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁהָיָה יוֹצֵא צַדִּיק, הֱוֵי: יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. כְּתִיב בְּצוֹר (יחזקאל כז, ג): צוֹר אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי, אַתְּ אָמַרְתְּ אֲבָל אֲחֵרִים אֵינָם אוֹמְרִים, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם הַכֹּל אוֹמְרִים שִׁבְחָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, טו): הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי, וּכְתִיב (תהלים מח, ג): הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב, מָקוֹם שֶׁמַּקְרִיבִין בּוֹ קָרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, יא): וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר, כְּשֵׁם שֶׁהַשֶּׁמֶן מֵאִיר כָּךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, ג): וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ, לָכֵן נִקְרְאוּ אֲבוֹתֵינוּ זַיִת רַעֲנָן, שֶׁהֵם מְאִירִים לַכֹּל בֶּאֱמוּנָתָם, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לד ‹ ואתחנן ‹ שיחה א ‹ 30 לקו"ש ח"כ ע' 168
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א) תצא (תנש"א) מאותו ספר מו"ק יח, ב
- לקוטי שיחות כרך ג ויקרא שיחה א מאותו ספר מו"ק יח, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח מאותו ספר מו"ק יח, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה א מאותו ספר מו"ק יח, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר מו"ק יח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א* מו"ק יח, ב
- תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א מו"ק יח, ב
- תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי ה'תשי"ב מו"ק יח, ב
- תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה מו"ק יח, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב מו"ק יח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לא דין תפילין בשבתות וימים טובים ב מועד קטן יח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רס דיני הכנסת שבת ד מו"ק יח , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית יב מו"ק יח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רס דיני הכנסת שבת מו"ק יח, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט מו"ק יח, ב
- תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל מו"ק יח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב מו"ק יח, א