ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כ וישלח שיחה א

145

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"וישקהו" מובאים במקומות נוספים, ומדוע, אפוא, מצטטם רש"י כפי שהם בספרי ואף מדייק לציין שהמחלוקת כתובה בברייתא דספרי – והרי המחלוקת מובאת גם בבראשית רבה¹¹ במקום זה, וכן באבות דרבי נתן¹².

ניתן להבין מדוע אין רש"י מביא את שתי הדעות מבראשית רבה, כי הדעה השניה שם, דעת רבי ינאי, האומר "אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו ונעשה צוארו של אבינו יעקב של שיש..." איננה מתאימה לפשוטו של מקרא של המילה "וישקהו"¹³, וכן, לפי זה אין הניקוד רק מחליש את המשמעות של המילה, אלא שולל אותה לחלוטין, כאילו מוחק אותה¹⁴.

אך רש"י היה יכול לציין את הדעה הראשונה הנאמרת בבראשית רבה, דעת רבי שמעון בן אלעזר, האומר "מלמד שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו". הסבר זה הוא כדעת רבי שמעון בר יוחאי¹⁵ בספרי¹⁶, ובמיוחד שאת דעתו של רבי שמעון בן אלעזר לגבי הניקוד, האומר "בכל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקודה אתה דורש..." (שבכך הוא פותח את פירושו בבראשית רבה) כבר הביא רש"י¹⁷ בפירושו על התורה¹⁸.

בנוסף לכך: באבות דרבי נתן כתובות שתי הדעות בניסוח קצר

הערות

11. פע"ח, ט.
12. פל"ד, ד.
13. כמ"ש במשכיל לדוד כאן.
14. ראה יפה קול לשהש"ר (ז, ד). אמנם זה לפי פי' המת"כ בב"ר שם אלא לומר לקרוא וישכהו. וכמו שפי' במשכיל לדוד שם (וכ"ה בפרקי דר"א* (הובא ביל"ש עה"פ) פל"ז "אל תהי קורא וישקהו אל וישכהו" אבל שם הוא לא בדעת ר' ינאי). אבל לפי מה שפירש ביפה תואר (השלם) – ועד"ז בעץ יוסף – לב"ר שם דעיקר כוונתו לנשיכה ואח"כ נתהפך לאוהב ונשקו (וכן משמע בתנחומא (פרשתנו ד): בקש עשו לנשכו כו' לכך נקוד וישקהו שלא היתה נשיקה של אמת. וכמפורש בעץ יוסף לתנחומא שם), יש לפרש לכאורה שגם לדעת ר' ינאי הניקוד אינו מוציא התיבה מפשוטה** כאילו אינה. אלא כהדיעה שהובאה בפרש"י "לא נשקו בכל לבו" (וראה שפ"ח בפרש"י***) [אבל ראה במדרש לקח טוב כאן שמביא תחלה דעת ר' ינאי ואח"כ "וי"א נישקו אבל לא בלב שלם לכך נקוד עליו כי לא היתה נשיקה שלימה"], אלא שגם ענין זה שבקש לנשכו אינו מבואר ולא מרומז בפרש"י. וראה לקמן הערה 22.
15. וצ"ע במשכיל לדוד כאן שמשמע מדבריו דדיעה הא' ברש"י היא דעת רשב"א דהתם וס"ל שלא נשקו בכל לבו. וכנראה שהי' לפניו הגי' בדברי רשב"א כביל"ש כאן (הובא בהערה 18). וראה גם ספר זכרון בסוף דבריו.
16. וראה בפי' דבריו ביפ"ת ויפה קול לשהש"ר שם שמפרשים כפי' הנ"ל בדברי רשב"י.
17. וירא יח, ט.
18. בב"ר (הוצאת תיאדור – אלבק) הובאה הגי' בדברי רשב"א בב"ר "מלמד שנשקו מכל לבו" וליתא שם "שנכמרו רחמיו באותה שעה". וביל"ש כאן: מלמד שלא נשקו כל לבו. (ועד"ז הוא במדרש שכל טוב). ואולי היתה לפני רש"י אחת מגי' הנ"ל בב"ר.
. בההוצאה דפדר"א עם פי' הרד"ל – חסר.
. אבל ביפ"ת ועץ יוסף שם שלר' ינאי "בא הניקוד להוציא המלה מפשוטה", כמ"ש בעצמו ביפה קול שם.
. ודבריו צריך תיקון שכתב "מלות וישקהו נקוד לבד השי"ן שבו שאינו נקוד".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.